אור ברסלב
תפארת מנחם על שס ברכות › דף לא.

תפארת מנחם על שס· רבי מנחם מענדיל שפרניק

ברכות · דף לא.

דף ל:

בגמרא אייתי כסא דמוקרי וכו' כ' המהרש"א בס"א שרמז להם בזה שהיא כלי תשוב ותחלת עשייתו מן העפר ושבירתו הוא מיתתו כן האדם יצירתו מן העפר ועומד למיתה וכו' ונ"ל שי"ל שרמז ג"כ לזמן התחי' אחר המיתה הזכוכית אחר שנשבר יש לו תקנה לחזור ולעשו' ממנו כלי כידוע וכדאיתא במס' כלים פ"ב ופ"ק דשב' דף ט"ז ועוד רמז בזכוכי' שאינו דומה לשאר כלים החשובים כמו כלי עצם וכלי מתכו' שאינם נוחים להשבר ואם כי כבר אמרו חכמים כל ההוה נפסד אמנם הפסדן מעט מעט לזמן מרובה ולא כן הזכוכי' כי פתע ישבר וכן ארז"ל בענין האדם שוב יום אחד וכו' ישוב היום שמא ימות למחר ונמצא כל ימיו בתשובה ואפשר שלכוונה זו סמכו למ"ש לעיל במקום גילה שם תהא רעדה דהיינו בשעה גילה ירעד מיום המיתה ויעשה תשובה כי אין האדם בטוח בחייו ולא ידע האדם את עתו כמ"ש במרגניתא דר"מ כמה חתנים מתו ביום חופתם כו' והיינו דמסיים שם בתהלים בתר הכי נשקו בר וכו' כמעט וכו' אשרי כל חוסי בו ועוד רמז בזה לתשובה המועלת אחר החטא כמו שדרשו רז"ל בחגיגה דף ט"ו מה כלי זכוכית אעפ"י שנשברו יש להם תקנה אף תלמיד חכם שסרח יש לו תקנה:

בגמרא ת"ר המתפלל צריך שיכוין את לבו וכו' שנאמר תכין לבם וכו' עיין ברבינו יונה שכ' במתני' דכוונה דהכא קאי על אמירת המלות לידע מה הוא אומר אמנם זה לפי גרסתו שגורס במתני' כדי שיכוונו לבם למקום ובכאן גרס כדי שיכוונו את לבם ותו לא אבל לפי הגירסא שלפנינו במשנה כדי שיכוונו לבם לאביהם שבשמים וכן כאן הגירסא לבם לשמים יש לפרש גם כאן מה דקאמר כדי שיכוין את לבו לשמים היינו שישהא איזה שעה קודם התפלה לטהר לבו מהבלי העולם ושיהי' כוונתו ברוממת השם וגם לכוין במערכי לבו דברי תפלתו והתרפקו' בקשתו באיזו פעם ישפוך שיחו ונכשו בשאלתו לרצויי למאריה וע"י הכנה זו תהיה תפלתו ותחינתו נובעות מלבו אל פיו ועי"ז תהיה תפלתו רצויה ומקובלת כמו שפירש"י לקמן גבי רחב"ד אם שגורה תפלתי וכו' והנה לקמן דף ל"ב איתא המאריך בתפלתו אין תפלתו חוזרת ריקם אמנם כבר ארז"ל אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין את לבו לשמים והיינו אם מכוין את לבו כנ"ל בהכנה און צריך להאריך בתפלתו כמו חסידים הראשונים דאמרינן לקמן שהיו שוהים שעה אחת קודם התפלה ומתפללים שעה אחת. וע"ז נאמר טרם יקראו ואני אענה שנענים בהכנת וכוונת לבם לשמים טרם יקראו תפלתם בפה ועוד הם מדברים ואני אשמע להוסיף להם שכר והכא נמי סמיך ארישא דקרא תאוות ענוים שמעת ד' היינו הכנת הלב תכין לבם תקשיב אזניך ע"ד תאוות לבו נתת לו וארשת שפתיו בל מנעת סלה ולכן סמך אח"ז דר' עקיבא כשהי' מתפלל עם הצבור היה מקצר ועולה היינו משום דאמרינן לעיל פ"ק אימת עת רצון בשעה שהצבור מתפללין שנ' בעת רצון עניתיך ולכן שהתפלה מקבלת אז א"צ להאריך בתפלתו. בגמרא עד מתי תשתכרין אר"א מכאן לרואה בחבירו דבר שאינו הגון שצריך הוכיחו עיין במפרשים שנתקשו מהו הדבר שאינו הגון שראה בה ורש"י פירש בשמואל שם שחשבה לשיכורה מפני שהתפללה בלחש ותמה המהרש"א בח"א וכי זה דבר שאינו הגון הוא אדרבה הא ילפינן כאן ממנה שיש להתפלל בלחש, וכתב המהרש"א דלפי שהרבתה להתפלל חשבה לשיכורה ע"כ אמנם על זה גם כן קשה וכי המאריך בתפלתו יחשב לשיכור והא ארז"ל לקמן דף ל"ב המאריך בתפלתו אינה חוזרת ריקם ונלע"ד לתרץ דדברי רש"י הנ"ל ודברי המהרש"א עולין בקנה אחד עפ"י מה דאיתא לעיל דף כ"ד ע"ב המשמיע קולו בתפלתו הרי זה מקטני אמנה אמר רב היכא לא שנו אלא שיכול לכוין את לבו בלחש אבל א"י לכוין לבו בלחש מותר ע"כ והיינו כיון שא"י לכוין לבו בלחש יש לו להגביה קולו לעורר הכוונה והנה מן הסתם אם יכול לכוין לבו אז תפלתו נובעת מלבו אל פיו ואן צריך להאריך בתפלתו כמ"ש בדבור הקדום אבל אם אי לכוין לבו צריך להאריך בתפלתו וצריך גם כן להגביה קולו כדי לעורר הכוונה ולכן כיון שהרבתה להתפלל שפע עלי מזה שא"י לכוין לבה ואין תפלתה שגורה בפי' וע"כ חשבה לשיכורה מפני שהתפללה בלחש דבכה"ג צריך באמת להגביה הקול כנ"ל וכל זה מדויק היטב בקרא והיה כי הרבתה להתפלל לפני ד' ועלי שומר את פיה וחנה היא מדברת על לבה וכו' וקולה לא ישמע ויחשבי' עלי לשיכורה והיא השיבה אשה קשת רוח אנכי וכ' לכן אעפ"י שכיוונה את לבה בלחש וכדילפינן מחנה מדברת על לבה שיתפלל בלחש והיינו ביכול לכונן לבה כנ"ל מ"מ היתה רוצה לאפושי ברחמי ועל כל פנים שפיר ילפינן מינה דכל כמה דאפשר להתפלל בלחש לא יגביה קולו ודוק:

בתוס' ד"ה ומוצאו בזוית אחרת וכו' ולא נהירא דהא מי"ח קאמר וכו'. וז"ל הרא"ש ואין לומר דהכא איירי בתחנונים שהיה אומר אחר תפלתו ולא בי"ח ברכות דמשמע דמיירי דומיא שהיה מתפלל עם הצבור ע"כ ובזה יובנו דברי התוס':

תוכן העניינים

תפארת מנחם על שס

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה