תפארת מנחם על שס· רבי מנחם מענדיל שפרניק
ברכות · דף ל.
בפירש"י ד"ה עד פרסה אבל לא לאחר שהלך פרסה ובה"ג מפרש וכו' עד פרסה אבל דרך פחות מפרסה א"צ להתפלל תפלה זו ע"כ והקשה הראש על פי' הראשון של רש"י דלמה לא יתפלל אחר שהלך פרסה אם יש לו עדיין לילך הרבה ועיין בפני יהושיע ושמעתי לתרץ בשם הרב הגדול הקדוש המפורסם לרבים מו"ה יעקב יצחק הלוי זצוקלה"ה מלובלין ע"פ מה דאיתא לעיל כשאתה יוצא לדרך המלך בקונך ולא ואמר ר"י אר"ח היינו תפלת הדרך והנה לשון המלך משמע שיתייעץ עם קונו אם יצא אם לא וקשה מנין יודע אם נתנו לו רשות שיצא ועי' בשל"ה דף קט"ו שהוא ע"ד דברי ר' חנינא בן דוסא בפרק דלקמן שאמר אם שגורה תפלתי בפי יודע אני וכו' ולפי"ז א"ש דפי' הראשון של רש"י תליא נמי בפי' בה"ג דפרסה צריכה תפלת הדרך לכן עי"ז אחר שהלך פרסה לא יתפלל עוד אע"פ שיש לו עדיין ללכת הרבה דהא לא יוכל להבחין אם נתנו לו רשות ליצא דילמא הא דשגורה תפלתו בפיו מפני שצריך לחזור לביתו וכיון שכבר הלך פרסה מביתו גם החזרה לביתו מיקרי דרך וצריך תפלה משא"כ אם עדיין לא הלך פרסה מביתו דלא מיקרי החזרה דרך יבחין שפיר באם תפלתו שגורה בפיו ודפח"ח:
בתוס' ד"ה יסמך גאולה לתפלה וכו' משמע די"ח ברכות מותר להתפלל בדרך במהלכו כ' המהרש"א דמהא דפסקינן לעיל כרבי מצי נמי לאוכוחי דמותר להפלל במהלך כמ"ש התוס' ע"כ לא הבנתי דבריו דמהך דלעיל לא מוכח מידי די"ל דיושב במקומו ומעמיד החמור ומתפלל כמ"ש באמת כן תר"י ומ"ש התוס' שם דאפי' במהלך סמכו על מה דמשמע כאן או אפשר דכ' כן מסברא דרכוב עדיף ממהלך ברגליו כמ"ש ג"כ תר"י במסקנת דבריהם ועכ"פ אין הוכחה משם למהלך: