אור ברסלב
תפארת מנחם על שס ברכות › דף ב:

תפארת מנחם על שס· רבי מנחם מענדיל שפרניק

ברכות · דף ב:

דף ב.

בפירש"י ד"ה דלמא ביאת אורו שיאור השמש וכו' ויטהר האיש בהבאת קרבנותיו ע"כ וכתב הבעל המאור וז"ל א"כ במערבא דבעי לה מיבעיא ופשטו מברייתא ממתניתין הוי להו למיפשט דקתני בעירובין משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן ואי מוקמת למתניתין בהנך דלאו מחוסרי כפרה אם כן ברייתא נמי אפשר למוקמי הכי ע"כ [ועיין במהרש"א ופני יהושיע מ"ש בדברי התוס'] ואפשר לתרץ דהנה המהרש"א הקשה לקמן אמתניתין משעה שהכהנים נכנסים לאכול וכו' כהנים אימתי קראו ק"ש ומשעה שהגיע זמן ק"ש אסור לאכול ורצה לתרץ שנכנסים לאכול היינו שמטוהרים לאכול אמנם לישנא דמתניתין לא משמע הכי ונראה לתרץ בפשיטות מהא דאיתא ביומא דף ל"ז הקורא עם אנשי משמר ואנשי מעמד לא יצאו מפני שאנשי משמר מקדימין וכבר הבאתי לעיל דברי הרמב"ן במלחמות דלא יצא פירושו למצוה המובחר אבל בדיעבד יצא כיון שקריאתם היה לאחר שחיטת התמיד שהוא לאחר עמוד השחר [כדאיתא במס' תמיד פ"ו] ואיכא אינשי דקיימי בהאי שעתא ומ"מ לכהנים שבמשמר התירו לקרות אפילו לכתחילה מפני שטרודין בעבודה א"כ לפי"ז ה"נ י"ל דלעידן רמשא לאחר שקיעת החמה איכא אינשי דגנו והא דלא משגחינן בהו בדיעבד י"ל דהוי מיעוטא דמיעוטא כמ"ש הרמב"ן לתרץ הא דלא משגחינן בבני מלכים לענין ק"ש של לילה ובפני יהושיע כתב באמת לדעת רש"י דמהני לענין דיעבד ולכן בכהנים התירו להם לכתחלה לקרות לאחר שקיעת החמה משום דטרידי בעבודה להעלות אברים ופדרים בלילה. ולכן תיכף בשעת צאת הכוכבים נכנסים לאכול לפי"ז צ"ל דמתניתין מיירי בהנך דלאו מחוסרי כפרה דמחוסרי כפרה דפסילי לעבודה לא שייך טעם הנ"ל וקשה לישנא דנכנסין לאכול כנ"ל ואע"ג דאמרינן בגמרא מדלא קאמר משעת צאת הכוכבים מילתא אגב אורחא קמ"ל דכפרה לא מעכבא בהו מ"מ י"ל דבמערבא מ"מ לא אלים להו האי דיוקא למיפשט מיניה כיון דלישנא דנכנסין לאכול דייק איפכא דלאו במחוסרי כפרה מיירי אבל בברייתא תני משעה שהכהנים זכאין לאכול אבל לא נכנסין לאכול משום שעדיין לא קראו ק"ש וע"כ צ"ל דבמחוסרי כפרה מיירי דפסילי לעבודה ולא התירו להם לקרות קודם צצה פשטו בני מערבא שפיר דכפרה לא מעכבא כיון דזכאין עכ"פ לאכול לולא דהגיע זמן ק"ש ואתי שפיר: בתוס' ד"ה משעה שהעני וכו' תימא עני גופא מתי יתפלל כיון דזמן סעודתו היינו זמן ק"ש וכיון שהגיע זמן ק"ש אסור להתחיל ולאכול עד שיתפלל כדתנן לקמן וכו' נרא' דהקשו מכח כ"ש כיון דברייתא דלקמן מיירי אליבא דחכמים דכר"ג ס"ל דזמנה כל הלילה ואפ"ה אסור להתחיל בסעודה דילמא יחטפנו שינה מכ"ש כאן דזמן סעודתו הוא זמן ק"ש ותו לא כדקתני עד שעה שעומד לפטור מתוך סעודתו א"כ אימתי יקרא אבל משום שמא יחטפנו שינה אפשר דלא הוי גזרינן הכא כיון דהוי כמו דיעבד הואיל שאין לו נר לסעודתו כמו שפירש"י ועיין במהרש"א שהקשה אמאי לא הקשו כן אמתניתין דכהנים שנכנסין לאכול משעת צ"ה והא אסור קודם ק"ש ועיין בדבור הקודם מ"ש לתרץ ועוד אפשר לתרץ דמתניתין נמשך הזמן ק"ש כמה שעות לכל חד כדאית ליה ויוכל לקרות אחר אכילה ומשום שמא יחטפנו שינה לא גזרו משום דכהנים זריזין הן כהאי דאמרינן פ"ק דשבת דף י"ט גבי משלשלין הפסח וכו' דבני חבורה זריזים הם ולא חיישינן:

בתוס' ד"ה אעפ"י שאין ראיה וכו' דהא לא מיירי התם לענין ק"ש ע"כ אפשר לומר דרך רמז דזכר לדבר הוי גם לענין קריאת שמע עפ"י מה ששמעתי בשם רבינו הגדול מוהר"צ זידשוב ז"ל דהא דאיתא במנחות דף צ"ט כל הקורא ק"ש שחרית וערבית קיים והגית בו יומם ולילה היינו כשקורא ק"ש שחרית ומקבל עליו עול מלכות שמים שלימה ואינו מסיח דעת מזה כל היום בלכתו ובשבתו ובקומו ובכל דרכיו ובכל מעשיו אשר יעשה כל היום וכן בערבית בזה דוקא אמרו קיים והגית. והנה בר"ח בשער הקדושה פ"ג כתב דחסידים הראשונים כשהיו עסוקין במלאכתן לא היו עוסקים רק באבריה הנגלים ותוכן לבם ופנימיו' מחשבתם היה דבוק בד' ובתורתו עי"ש נמצא איש אשר אלה לו הוא מוחלק מעצמו אל עצמו דהיינו תוכו ופנימיות לבו דבוק ברוחני ובחיצוניתו פועל פעולת גשמיים וידוע מ"ש בזוה"ק ומובא ג"כ בש"ע או"ח סי' ס"א דרמ"ח תיבין דק"ש איהו רומחא נגד וכו' וזה רמז ואנחנו עושים במלאכה וחצים היינו פנימיות לבם היו מחזיקים ברמחים הוא ק"ש כנ"ל ועול מלכות שמים תעלות השחר עד צאת הככבים והבן:

תוכן העניינים

תפארת מנחם על שס

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה