תפארת מנחם על שס· רבי מנחם מענדיל שפרניק
ברכות · דף ב.
בעזרת אלקי המערכות שחלק מחכמת תורתו ליראיו רז"ל אורגי המסכות ששים המה מלכות ואחריהם בכל דור ודור לחכמים ותלמידיהם שוני הלכות הוא יחנני ויעזרני על דבר כבוד שמו ית' לכתוב חידושים ממס' ברכות: במתני' בפירש"י א"כ למה קורין בבה"כ כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה והכי תניא בברכות ירושלמי ע"כ וכתב מוהרא"ש בביאורי סמ"ג יש מקשים למה מביא מסוף הירושלמי ולא מביא מריש דבריו שכתב להדיא שאם קרא ק"ש קודם הלילה לא יצא ע"כ ונראה לתרץ דהנה ביומא דף ל"ז איתא הקורא את שמע עם אנשי משמר לא יצא מפני שאנשי משמר מקדימין ופירש הרמב"ן במלחמות בפירקין דלא יצא למצוה מן המובחר דהא קריאתם היה לאחר שחיטת התמיד שהוא לאחר עמוד השחר דיצא בדיעבד כיון דאיכא אינשי דקיימי בהאי שעתא כמו שפסק הרי"ף והרא"ש במכילתין והנה גם לאחר שקיעת החמה איכא אינשי דגנו כדאיתא במפרשים א"כ היה ה"א דהא דאיתא בירושלמי דלא יצא ג"כ כוונתו למצוה מן המובחר ע"כ הביא רש"י סוף דבריו דאין קורין רק כדי לעמוד מתוך ד"ת וכיון דאין כוונתם לצאת לא יצא כלל דמצות צריכות כוונה:
והנה ראיתי בפני יהושע שהקשה בפירש"י שק"ש שעל המטה עיקר א"כ איך מותר לאכול קודם ק"ש ועפי"ז כתב דגם דעת רש"י דבדיעבד יצא בק"ש שבביהכ"נ ועיין בתלמידי ר"י אמנם אפשר לישב דק"ש שעל מטתו כיון שהוא להגן מן המזיקין מזדהרי ביה טפי ולא חיישינן דלמא משתלי לכן מותר לאכול קודם אע"ג דעדיין לא יצא כלל בק"ש שבבית הכנסת וכמו שכתבתי לעיל לדעת רש"י:
בתוס' ד"ה מאימתי וכו' ועל כן אומר ר"י דודאי ק"ש של בהכ"נ עיקר וכו' ס"ל כהני תנאי משעה שקידש היום ומשעה שבני אדם נכנסין וכו' והיא היתה מבעוד יום וכו' ראיתי בספר חידושי ר' זאב הלוי ז"ל שהאריך לתמוה דהא אותן זמנים הם בין השמשות ממש סמוך לחשיכה והיאך מתורץ הא דאין מתפללין ערבית מיד אחר פלג המנחה וקורין ק"ש כמבואר בלשון התוספת לעיל בסמוך עכת"ד. עוד תמהו המפרשים דלישנא ע"כ אומר ר"י משמע שבא לתרץ הא דעבדינן תרי קולי דסתרי אהדדי ולא מיתרצא כלל ונראה לישב דהנה הרא"ש תירץ הא דעבדינן תרי קולא דסתרי וכו' הוא משום דבתפלה הקילו וכ' הפני יהושיע דהתוס' לא ניחא להו בזה משום דזה לא שייך רק בתפלה דרבנן אבל לא בק"ש דאורייתא ע"ש אמנם זה לא שייך רק לפי דברי ר"ת שכתב בתפלת ערבית קי"ל כר' יהודא ובמנחה קי"ל כרבנן משום דאמרינן לקמן דעביד כמר וכו' אבל אי נימא דאנן קי"ל עיקר כר' יהודא דזמן תפלת הערב הוא תיכף אחר פלג המנחה וגם זמן ק"ש דלא דריש ובשכבך [כמ"ש התוס' לקמן ע"ב ד"ה א"ל ר' יהודא] ולא קשיא רק הא דמתפללין מנחה אחר פלג המנחה בזה שפיר י"ל בתפלה הקילו אבל איך אפשר לומר דקי"ל עיקר כר' יהודא בזמן ק"ש נגד סתמא דמתניתין דזמן ק"ש הוא מצאת הככבים ע"כ אומר ר"י דס"ל כהני תנאי דגמרא משעה שקידש היום ומשעה שבני אדם נכנסין וכו' ואעפ"י דשיעורא דידהו ביה"ש מ"מ כיון דפליגי אמתניתין שפיר סמכינן למיפסק כר' יהודא בזמן דידיה מפלג המנחה וכיון דקי"ל עיקר כר' יהודא תו לא קשיא הא דעבדינן תרי קולא וכו משום דבתפלה הקילו כנ"ל ומתורץ קושיות המפרשים הנ"ל וגם קושיות חידושי הרז"ה הנ"ל מתורץ דלא סמכינן אהני תנאי רק לאפוקי ממתני' ולמיפסק כר' יהודא והכי דייק לשון הרא"ש שלקוח מדברי הר"י וז"ל שאנו סוברים כהני תנאי שמקדימים זמן קריאת שמע לצאת הככבים עכ"ל משמע שאנו סוברים רק בהא כוותייהו שמקדימים זמן ק"ש לצ"ה ולאפוקי ממתניתין אבל לא כשיעורא דידהו כן נראה לי נכון:
עוד ראיתי בספר הנ"ל שהקשה אהא דכתבו התוס' כאן דשיעורא משעה שבני אדם נכנסים להסב בע"ש הוא מבעוד יום הא בגמרא לקמן רצה מתחלה לומר דעני וכהן חד שיעורא הוא ועני ובני אדם לאו חד שיעורא וכיון דמסקינן שם דעני וכהן לאו חד שיעורא על כרחך עני ובני אדם חד שיעורא ושיעורא דעני הוא אחר צ"ה דמאוחר לשיעורא דכהן כמבואר לקמן בגמרא עכ"ד ולא קשה מידי דאינו מוכרח כלל לומר כן דשפיר י"ל דשיעורא דכהן לחוד ושיעורא דעני לחוד ושיעורא דבני אדם לחוד דהיינו מבעוד יום כמבואר למעיין היטב בסוגיות הש"ס לקמן ולפי מה שפירש"י לקמן בדברי ר' אחא משעה שרוב בני אדם נכנסים היינו בערבי שבתות אדרבה נהפוך הוא דאף לפי המסקנא על כרחך עני ובני אדם לאו חד שיעורא הוא דאל"כ תיקשי ר' חנינא היינו ר' אחא ועיין בתוס' לקמן דף ג' ע"א ד"ה קשיא וכו' ודוק: בתוס' ד"ה מברך ב' וכו' דההוא ברכה תקנו רבנן כדי להמתין וכו' היינו שבתוך כך יתפלל גם חבירו כמ"ש לקמן דף ד' ע"ב ד"ה אר"י אבל בשחרית כיון דמתפללין פסוקי דזמרה לא הוצרכו לתקן:
בא"ד ודוקא בביהכ"נ שלהם שהיה וכו' והון מסוכנים וכו' ר"ל לכך היו צריכים להמתין גם בשחרית אבל בביהכ"נ שלנו א"צ להמתין רק בלילה והוא דעת ר"ת מובא בתוס' לקמן דף ו' ע"א ד"ה המתפלל עי"ש: