תפארת יעקב על חולין חלק ג· רבי יעקב גזונדהייט
פרק כל הבשר · דף קז.
אפי' שלא בשעת הדחק מה שהקשה רבינו יונה מהך דלעיל מים ראשונים האכילו בשר חזיר מיושב לפי מה שכ':
שם בגמרא דלא אתי מכח גברא וכו'. איכא למידק כיון דמשנה שלימה בידים דפליגי רבנן ור"י אי בעי כח גברא ורבנן לא בעי היכי קאמר בפשיטות הכא דבעי כח גברא ולא יזכיר מפלוגתא זו כלל ונראה לי דכ"ע מודי התם דבעי כח גברא ופלוגתייהו דר"י סובר דהך הטי' שמטה החבית על הצד ונוטל ידיו לא הוי כח גברא רק בעינן שיהא גברא בעת שפיכה ממש ורבנן ס"ל כיון שהוא מטה על צידה ותיכף נוטל הוי כמי שנוטל מכחו ממש תדע דאי רבנן לא בעי כח גברא כלל למה זכר חבית בין ברכיו דהא הוי כח גברא ממש דלא פליג ר"י בהא וכיון דרבנן לא בעי כח גברא כלל לא הו"ל להזכיר זה כלל גם דחבית מוטה על צידה לא הוי להו להזכיר כיון דנוטלין ממים השופכין מאיליהן לגמרי וע"כ דבעי כח גברא לרבנן ג"כ וקאמרי רבנן דתרווייהו חשיבי כח גברא ור"י סובר דרק בין ברכיו חשיב כח גברא כיון שמסייע בעת שפיכה בין ברכיו אבל הטה החבית ונוטל לא הוי כח גברא אבל הכא אי מיקרב לדולא אפי' לר"י מהני דהא שופך ממש על ידיו כיון דסמיך לדולא ואי לא מיקרב אפי' לרבנן לא מהני כיון שפסק כח השיפוך לגמרי בעת שהמים באין על ידיו ומה שנחלקו שם בקוף היינו דלרבנן לא בעי כח אדם דוקא רק כח שופך בכלי על ידיו וכיון שהקוף שופך כדרך האדם השופך סגי בכך ור"י סובר דוקא כח אדם בעינן ועמ"ש בתוס' בד"ה דלא וד' בעל מ"א שהקשה משחיטה תמוהין דהתם בעינן בו זביחה שהרי נכרי בודאי כשר לשפוך והתם אפי' נכרי פסול ולהרמב"ם דבעינן שיהא הזובח אדם משא"כ בנטילה וזה ברור:
שם ואי בזיע פירש"י ומטבילין בצינור קושיא דהוי לי' לומר בו כמו ממנו ונראה דצינור הוי כבת בירתא דלעיל וגרע ואין מטבילין רק בדולא עצמה:
שם הא מחזיק אף דלית לי' וכו' הא לחד הא לתרי יש לדקדק ס"ס קאמר כלי שאינו מחזיק רביעית ע"כ דלית בי' רביעית וקשה הא אפי' מחזיק והא בחד מיירי גם לא ידעתי הא משנה הוא ומקמש"ל רבא ונ' לי דהכא מיירי שכבר נטל אחד מאותן המים בכלי אחר ונשאר שיורי טהרה פחות מרביעית ושפכן לכלי שאינו מחזיק רביעית או שהיתה הכלי מעיקרא מחזקת רביעית והי' בה רביעית ונטל אחד ידיו ואח"כ נשבר מן הכלי למעלה עד שאינה מחזקת רביעית ומ"מ אפילו השני אינו נוטל כיון שאינה מחזקת רביעית אינה כלי והשתא תרווייהו קמש"ל שפיר הך שאין בו רביעית קמש"ל דלא נימא הך מי רביעית הכוונה ממים שישנן בכלי המחזקת רביעית והכלי עצמה נקראת רביעית קמש"ל דצריך רביעית ממש והדר קמש"ל דאפי' משיורי טהרה בעינן כלי המחזקת רביעית עכ"פ כנ"ל ובמהדורא קמא שלי הארכתי הרבה ובדברי הרמב"ם ואין להאריך כאן:
שם קפדיתו אמנא פירש"י שיהא כלי שלם פי' שלח מפרש דשאל אי קפדי אכלי משום דמשנה היא בידים אבל יש לדקדק בחזותא ג"כ מפורש בידים וצריך לומר דהתם שנפל דיו אבל נשתנו מחמת עצמן ס"ד דלא:
שם אתקין נטלא אתקין כוזא ביאור ענין זה בתוס' בד"ה דלא דחי' לראיית בה"ג מזבחים ישוב לקושית התוס' על בה"ג דבה"ג מתורת נטילה אתי עלה ובעי כלי וכח גברא רק מה שתוחב ידיו לכלי הוי כת גברא:
בא"ד אי אפשר להעמיד הלשון מגומגם וכוונתם דאי הי' מקום לפרש לפי תירוץ ראשון דלא יהא בה"ג כת"ק דוקא לא הי' ראוי לומר ך אי נמי רק כתירוץ אבל כיון דאפילו לתירוץ ראשון לא אתי בה"ג כר"י דהא ר"י בעי כח גברא ובה"ג כח כלי א"כ שפיר יש לומר הך אי נמי ולא נצטרך לומר כח גברא לאו דוקא אבל לפי שכתבתי לתרץ דבה"ג בעי כח גברא רק הטבילה בכלי הוי כח גברא שפיר יש להעמיד דברי בה"ג כר"י:
בד"ה קפדיתו אחזותא מבואר לעיל בפירש"י בד"ה ולא הי' ותימא וכו'. דבריהם צ"ע כיון דע"כ ידע לחלק בין ראשון לשני מכח שיורי טהרה רק בחולין לא בעי שיורי טהרה ומה השיב לו ולא היא גם צ"ע מה זה שתמהו כאן הוי להו לתמוה לעיל על מימרא דרבא כלי שאינו מחזיק דדייק מחזיק אף דלית בי' ותיקשי לי' ממשנה אבל כבר כתבתי דמי רביעית יש לפרש דשם הכלי רביעית ומים של רביעית נוטלין ואפילו בפחות או דיכול ליטול בפחות ולחזור וליתן מים ולשפוך עד תשלום רביעית עיקר הקפידא על הכלי שיהא מחזיק רביעית:
בד"ה מגופת חבית ובאמת לק"מ דכוונת רש"י ממש כדברי התוס' רק התוס' מפרשים שתקנה שתוכל לישב שלא מסומך ורש"י מפרש שחקק בה שתחזיק רביעית אפילו תהא מוטה על צידה ישאר רביעית:
בגמרא מאי לאו הא כביצה בעי סוכה לא וכו' ביאור מה ס"ד למיפשט ומהו כוונת הדוחה ונראה דוודאי משמע לי' להפשטן כיון דקא חשיב ג' דברים נטילה וברכה וסוכה ממילא כלהו מכח פחות מביצה דוקא והדוחה קאמר דתרתי מינייהו הוי פחות דוקא שפיר יש לומר דשלישי אפילו כביצה ונקט חדא אטו תרתי ובהכי ניחא בסוגי' דסוכה שם בעי למידק דבעי סוכה כביצה ודחי לא נטולה וברכה בעי וקשה למה לי' להזכיר נטילה דכאן דחי דנטילה נמי לא בעי אפי' כביצה ולמה לי' להזכיר נטילה ולא הוי לי' ומר רק ברכה ולהנ"ל ניחא דכיון דרוצה לומר דלא בעי סוכה אפי' כביצה ע"כ דהני תרתי אחריתי נטילה וברכה דוקא בפחות נינהו דאי נטילה נמי לא בעי הרי תני תרתי אטו חדא וכיון דתרתי מהני תלת אפי' כביצה לא הוי תני פחות בשביל חדא דהיינו וברכה ודברי התוס' שם ג"כ מורין כן דהך דחי' דוקא למסקנא והיינו כמו שכתבתי ובזה מיושב היטב שלא תירצו התוס' בסוכה דהוי מצי לומר ולטעמיך כמו הכא ודוק היטב:
בתוס' בד"ה ולא בירך אחריו הכל במהדו"ק:
בד"ה מאי לאו כבר כתבתי ביאור דבריהם במהדורא קמא וצריך להעתיק כאן ועוד יש לומר בדרך קצרה דכוונת התוס' להקשות במה נפשך ס"ס ר' צדוק כהן הוי ומיירי בתרומה או טהרת תרומה א"כ אי ידע דהתירו מפה לאוכלי תרומה ע"כ אפי' כביצה לא בעי נטילה ואי לא ידע כלל היכי פשיט ממשנה זו לדידן דוקא בתרומה או על טהרת תרומה כביצה בעי נטילה אבל בחולין לא בעי נטילה אפי' כביצה: