תפארת יעקב יורה דעה שחיטה וטריפות· רבי יעקב גזונדהייט
מהדורא בתרא חיו"ד · סימן לד
ט למעלה ולמטה במקום הראוי לשחיטה. עש"ך ס"ק י"ג והנה מדברי הרמב"ם בפי' המשנה מוכח להדיא דדוקא למטה בעינן מקום הראוי לשחיטה ולא למעלה עיי"ש והיינו כדעת הטור ומה שפירש התב"ש בכוונת הטור מלבד מה דברמב"ם בפי' המשנה אי אפשר לכוון דבריו כלל אבל גם בטור פשיטא שאי אפשר לפרש כן דמה שכתב התב"ש דאין לבקש טעם לטרפות דהל"מ הוא תמוה דתינח אי הוי מפורש בש"ס להטריף אבל כאן הוא להיפוך דבש"ס לא נזכר כלל רק משהו למעלה א"כ פשיטא שאם באנו לומר דבעינן דוקא מקום הראוי לשחיטה שצריך ליתן טעם מסברא על זה ואי נימא דרמו שהוא מפרש דברי הטור אותו הכרח גופא יש בש"ס הא וודאי ליתא דהא בש"ס התם פשיטא דלא מיירי רק בגרגרת עד מקום הפוסל ברובו לא במשהו ובאותו גרגרת אמרו נסדקה משהו למעלה ומשהו למטה אבל בהך דמטרף כריאה בנקב משהו בהא לא איירי כלל דהא אמתניתן קאי דקתני ניקבה גרגרת כשרה עיי"ש ובאמת שיש לתמוה על הרמב"ם ז"ל שכתב בפשיטות במקום הראוי לשחיטה במשהו למעלה היפוך דעתו בפי' המשנה ומה שלא נזכר בש"ס לכן לולא דמסתפינא הייתי מפרש דמה שכתב אפי' לא נשתייר ממקום הראוי לשחיטה אלא משהו למעלה כוונתו אף דממקום הראוי לשחיטה לא נשתייר כלום רק משהו למעלה דשם אינו ראוי לשחיטה מ"מ כשר ומשהו למטה דקאמר היינו סוף מקום דדינו ברובו דאל"כ נטרף בנקב משהו ודו"ק: