אור ברסלב
תפארת יעקב יורה דעה שחיטה וטריפות מהדורא בתרא חיו"ד › סימן ה

תפארת יעקב יורה דעה שחיטה וטריפות· רבי יעקב גזונדהייט

מהדורא בתרא חיו"ד · סימן ה

סימן ד

ו ויש פוסלין באשם תלוי. נראה לפע"ד עיקר לדינא כדעת הטור והוא דוודאי יש להבין דהא בש"ס אמרינן בשוחט לשם חטאת לא שנו אלא שאינו מחוייב חטאת, אבל במחוייב חטאת אימר לשום חטאתו הוא עושה ופירש"י וכל הפוסקים דהא דלא חיישינן שמא הוא מחוייב דהא קלא אית לי' דמי שבא לידו בשוגג עבירה אינו מחפה עלי' כדי שיתבייש ויתכפר לו, ומעתה לא מבעי לסברת הטור דחיישינן שמא באמת הקדישה ושחטה בחוץ דתינח בחטאת באינו מחוייב א"כ לא חל ההקדש כלל שאין אדם יכול להתנדב חטאת ואפילו אם הוא מסופק אם מחוייב חטאת אינו חל ההקדש דבעינן בירור גמור שהוא מחוייב אבל אשם תלוי נהי דאם באמת אינו מחוייב כלל אינו חל ההקדש מ"מ למה לא ניחוש שמא באמת הוא מחוייב אשם תלוי והקדישו הקדש ואפילו לת"ק דר"א דסובר אין אדם מתנדב אשם תלוי בכל יום היינו שאין להקריבו למזבח דשמא אינו מחוייב כלל אבל פשיטא דאם הוא באמת מחוייב אף שאינו יודע בבירור אם הוא מחוייב דחל הקדש שלו וא"כ כל שהקדיש לאשם תלוי חל הקדש שלו מספק רק שאי אפשר להקריבו למזבח מספק, משא"כ חטאת דאינו חל ההקדש כלל בספק דאין חטאת רק בידיעה בבירור וא"כ כאן נהי דהלכה כת"ק דאינו מתנדב אשם תלוי מ"מ פשיטא שיש לחוש כאן שמא הוא מחוייב והוי קדשים בחוץ ובפרט דלא שייך כלל באשם תלוי סברת רש"י דאינו מחפה כדי שיתבייש מאחר שאינו יודע כלל אם עבר שום עבירה. והמדקדק בש"ס יראה דהמקשה ציין השוחט לשם עולה אשם תלוי בר נידר ונידב הוא. ויש להבין דהי' לו לציין עצמו על אשם תלוי ולהקשות מה שהקשה ומה ביקש בשוחט לשם עולה דמעיקרא ודבר ברור הוא דלא הי' כוונת המקשן להקשות על גוף הדין למה באשם תלוי שחיטתו פסולה דלא גרע מחטאת המחוייב רק דקושיתו היא כיון דחשיב אשם תלוי בהדי שוחט לשם עולה ושאר דקא חשיב ברישא ש"מ דבאמת בר נידר ונידב הוא כמו עולה דאל"כ לא הוי לי' למיחשבינהו בהדי הנך כיון דלאו משום נידר ונידב אתינן עלה. תדע דלא קא חשיב חטאת כשהוא מחוייב כיון דלאו משום נידר ונידב הוא. ומזה דייקי בש"ס דהך תנא כר"א דאמר מתנדב אדם אשם תלוי בכל יום. אבל באמת אפילו לת"ק שחיטתו פסולה כהך דסיפא בחטאת המחוייב ודוקא אשם וודאי דמי לחטאת ובעינן מחוייב וודאי אבל אשם תלוי דאינו רק בספק א"כ למה לא ניחוש שמא נתחייב אשם תלוי א"כ חל הקדש שלו ולא מבעי' דיש לחוש שמא נתחייב בוודאי אשם תלוי ובהא לא שייך דקלא אית לי' כיון שלא נודע שעבר עבירה כלל. אלא אפילו אי גם בזה שייך מ"מ ניחוש שמא נתחייב ואינו יודע והוא עצמו הקדיש על הספק ונהי דאין להקריבו למזבח מ"מ אם הקריב בחוץ ניחוש מספק שמא נתחייב והוי קדשים בחוץ כיון שאם הוא באמת מחויב חל ההקדש שלו ולא דמי לחטאת הילכך העיקר בכאן להחמיר כהטור. ונראה דאפילו הוא לפנינו ואומר שלא כוון רק לחייך מ"מ אסורה דמ"מ שייך מראית העין דהרואה יחשוב דקדשים בחוץ מותר שיחשוב שהקדישה על הספק כנ"ל או דבאמת נתחייב ולית לי' קלא כיון שלא עבר וודאי כנ"ל. אמנם לפי מה שכתבתי לעיל לדעת הרי"ף שהשמיט כל דינים אילו דסבירא לי' דבזה"ז לא שייך כלל זה א"כ הי' מקום להקל עכ"פ בזה אבל מ"מ אין להקל מאחר שכל הפוסקים חולקין על הרי"ף בזה:

תוכן העניינים

תפארת יעקב יורה דעה שחיטה וטריפות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה