כא. ספורים מדרך תפלתו של רבי יוסף חיים זוננפלד זצוק"ל · מְפַחֵד לָגֶשֶׁת לָעִנְיָן לְלֹא הַקְדָּמַת תְּפִלָּה
כַּאֲשֶׁר הִתְחִילוּ הַשַּׁדְכָנִים לְדַבֵּר נִכְבָּדוֹת בִּבְנוֹ מָרְדְּכַי, לֹא מִהֵר לָגֶשֶׁת אֶל הַדָּבָר כְּהֶרְגֵּלוֹ תָּמִיד. כַּאֲשֶׁר שְׁאָלוּהוּ בְּנֵי בֵּיתוֹ עַל הַשִּׁנּוּי בְּמִנְהָגוֹ, הֵשִׁיב: בִּזְמַן שֶׁאֶחָד מִילָדַי מַגִּיעַ לְפִרְקוֹ, רָגִיל אֲנִי לְהִתְחַנֵן עַל זִוּוּג טוֹב בַּיָּמִים הַנּוֹרָאִים. וְהִנֵּה, בַּיָּמִים הַנּוֹרָאִים שֶׁל שָׁנָה זוֹ שָׁכַחְתִּי מִשּׁוּם מָה לְבַקֵּשׁ בִּמְיֻחָד עַל בְּנֵנוּ זֶה, וְעַל כֵּן אֵינִי מְמַהֵר בְּעִנְיַן שִׁדּוּכוֹ.