כא. ספורים מדרך תפלתו של רבי יוסף חיים זוננפלד זצוק"ל · "קַוֵּה אֶל ה' חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל ה'" - קַוֵּה וַחֲזֹר וְקַוֵּה
מַעֲשֶׂה וְאַחַד הַשּׁוֹחֲטִים מִירוּשָׁלַיִם, שֶׁפַּרְנָסָתוֹ הָיְתָה דְּחוּקָה בְּיוֹתֵר, בָּא לְפָנָיו לְהָשִׂיחַ אֶת מַר לִבּוֹ, וּכְדַרְכּוֹ, יָעַץ לוֹ לוֹמַר אֶת 'פָּרָשַׁת הַמָּן'. לְאַחַר שָׁבוּעוֹת סְפוּרִים הוֹפִיעַ אָדָם זֶה שֵׁנִית וְאָמַר: מִלֵּאתִי אַחַר עֲצָתוֹ וְנַעֲנֵיתִי, אַךְ אַלְיָה וְקוֹץ בָּהּ - הַמִּשְׂרָה שֶׁהֻצְּעָה לִי הִיא בָּעִיר תֵּל אָבִיב הַחֲדָשָׁה, וּמִכֵּיוָן שֶׁאֲנִי חָרֵד עַל חִנּוּךְ בָּנַי, לֹא אוּכַל לְקַבֵּל אוֹתָהּ.
שָׁמַע ר' יוֹסֵף חַיִּים אֶת דְּבָרָיו, וְשִׁבְּחוֹ עַל חֶרְדָתוֹ זוֹ: הֲרֵי כָּתוּב בִּמְפֹרָשׁ (מִשְׁלֵי כח, יד): "אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד", וְהוּא הוֹסִיף: לֹא לָזֹאת הִתְכַּוַּנְתִּי, בְּנִי, הַמְשֵׁךְ לְהִתְפַּלֵּל וּלְקַוּוֹת לִישׁוּעַת הַשֵּׁם.
לֹא עָבְרוּ יָמִים רַבִּים וְאוֹתוֹ שׁוֹחֵט קִבֵּל מִשְׂרָה מְכֻבֶּדֶת בִּירוּשָׁלַיִם, בָּהּ שִׁמֵּשׁ כָּל יְמֵי חַיָּיו.