כא. ספורים מדרך תפלתו של רבי יוסף חיים זוננפלד זצוק"ל
הַתְּפִלָּה - דֶּרֶךְ קְצָרָה לְהַשָּׂגַת הַשְּׁלֵמוּת
ר' יוֹסֵף חַיִּים הָיָה נוֹהֵג לוֹמַר, כִּי כַּאֲשֶׁר אָדָם מִתְרַגֵּל לְהִתְפַּלֵּל תָּמִיד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוּא מַגִּיעַ לַשְּׁלֵמוּת הַיּוֹתֵר נַעֲלָה שֶׁהוּא מְסֻגָּל לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ. וְאָכֵן, הָיָה ר' יוֹסֵף חַיִּים מַרְבֶּה לְהִתְפַּלֵּל בְּכָל מִקְרֶה וּמִקְרֶה, וּלְבַקֵּשׁ מִבּוֹרֵא הָעוֹלָם שֶׁיְּמַלֵּא אֶת בַּקָּשׁוֹתָיו, הֵן בְּעִנְיְנֵי הַכְּלָל וְהֵן בְּעִנְיְנֵי הַפְּרָט.
הַשּׁוֹמֵעַ תְּפִלָּתוֹ הָיָה בּוֹכֶה עִמּוֹ
בְּעָמָל רַב וּבִיגִיעָה עֲצוּמָה הָיָה ר' יוֹסֵף חַיִּים עוֹסֵק בַּעֲבוֹדָה זוֹ שֶׁבַּלֵּב. בִּתְפִלַּת 'שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה' שֶׁל חוֹל הָיוּ נַחֲלֵי מַיִם יוֹרְדִים מֵעֵינָיו בִּשְׁעַת תַּחֲנוּנָיו.
אֶחָד מֵעַסְקָנֵי הַצִּבּוּר הַיְרוּשַׁלְמִים, שֶׁגָּר בָּעִיר הַחֲדָשָׁה, נִקְלַע פַּעַם בִּנְשׂוּאֵי קְרוֹבוֹ לִתְפִלַּת מִנְחָה בָּהּ שִׁמֵּשׁ ר' יוֹסֵף חַיִּים כִּשְׁלִיחַ צִבּוּר. מִכֵּיוָן שֶׁהִתְחִיל בַּחֲזָרַת הַשַּׁ"ץ, וְהָעַסְקָן הַזֶּה שָׁמַע לָרִאשׁוֹנָה אֶת נְעִימַת קוֹל תַּחֲנוּנָיו שֶׁנֶּאֶמְרָה בְּרֶגֶשׁ רַב, חָשׁ כִּי דְּמָעוֹת נִקְווּ בְּעֵינָיו, וּמִכֵּיוָן שֶׁהִתְבַּיֵּשׁ לְהַמְשִׁיךְ וְלַעֲמֹד כְּאָבֵל בֵּין הַשְּׂמֵחִים, הֶחְלִיט לָצֵאת מְעַט מֵאֲחוֹרֵי אוּלַם הַשְמָחוֹת עַד שֶׁיֵּרָגַע מִבִּכְיוֹ.
אַךְ מַה גָּדְלָה הַפְתָּעָתוֹ, כַּאֲשֶׁר פָּגַשׁ שָׁם חֲבוּרָה שְׁלֵמָה בְּמַצָּבוֹ מַמָּשׁ...
הַתְּפִלָּה - פִּתְרוֹן לְכָל בְּעָיָה
"אֵין לְךָ דָּבָר בָּעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁאֵינוֹ זָקוּק לִתְפִלָּה" - כָּךְ הָיְתָה גִּרְסָתוֹ שֶׁל ר' יוֹסֵף חַיִּים, וְהָיָה דָּבָר זֶה תּוֹפֵס חֵלֶק נִכְבָּד בַּעֲצוֹתָיו לַפּוֹנִים אֵלָיו: "לֵךְ וְהִתְפַּלֵּל וְתַצְלִיחַ".
לְכָל בְּעָיָה שֶׁהִתְעוֹרְרָה, הָיְתָה מוּכֶנֶת בְּאַמְתַּחְתּוֹ תְּפִלָּה מַתְאִימָה;
לְאֵלֶּה שֶׁהִתְלוֹנְנוּ עַל חֹסֶר סִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, הָיָה מְיַעֵץ לְהַתְמִיד בַּאֲמִירַת 'פָּרָשַׁת הַיִּרְאָה' בְּכָל יוֹם.
לַפּוֹנִים שֶׁדָּאֲבוּ עַל קְשָׁיֵי הַפַּרְנָסָה, הָיָה מַשִּׂיא: "יְהֵא רָגִיל עַל לְשׁוֹנְכֶם לוֹמַר בְּכָל יוֹם 'פָּרָשַׁת הַמָּן' וּלְכַוֵּן בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן - וְתִוָּשְׁעוּ". וְכַאֲשֶׁר אֶחָד טָעַן לְפָנָיו: "כְּבָר שָׁנִיתִי וְשִׁלַּשְׁתִּי וְלֹא נַעֲנֵיתִי" - יָעַץ לוֹ: "חֲזֹר שׁוּב וְתִרְאֶה נִפְלָאוֹת".
"קַוֵּה אֶל ה' חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל ה'" - קַוֵּה וַחֲזֹר וְקַוֵּה
מַעֲשֶׂה וְאַחַד הַשּׁוֹחֲטִים מִירוּשָׁלַיִם, שֶׁפַּרְנָסָתוֹ הָיְתָה דְּחוּקָה בְּיוֹתֵר, בָּא לְפָנָיו לְהָשִׂיחַ אֶת מַר לִבּוֹ, וּכְדַרְכּוֹ, יָעַץ לוֹ לוֹמַר אֶת 'פָּרָשַׁת הַמָּן'. לְאַחַר שָׁבוּעוֹת סְפוּרִים הוֹפִיעַ אָדָם זֶה שֵׁנִית וְאָמַר: מִלֵּאתִי אַחַר עֲצָתוֹ וְנַעֲנֵיתִי, אַךְ אַלְיָה וְקוֹץ בָּהּ - הַמִּשְׂרָה שֶׁהֻצְּעָה לִי הִיא בָּעִיר תֵּל אָבִיב הַחֲדָשָׁה, וּמִכֵּיוָן שֶׁאֲנִי חָרֵד עַל חִנּוּךְ בָּנַי, לֹא אוּכַל לְקַבֵּל אוֹתָהּ.
שָׁמַע ר' יוֹסֵף חַיִּים אֶת דְּבָרָיו, וְשִׁבְּחוֹ עַל חֶרְדָתוֹ זוֹ: הֲרֵי כָּתוּב בִּמְפֹרָשׁ (מִשְׁלֵי כח, יד): "אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד", וְהוּא הוֹסִיף: לֹא לָזֹאת הִתְכַּוַּנְתִּי, בְּנִי, הַמְשֵׁךְ לְהִתְפַּלֵּל וּלְקַוּוֹת לִישׁוּעַת הַשֵּׁם.
לֹא עָבְרוּ יָמִים רַבִּים וְאוֹתוֹ שׁוֹחֵט קִבֵּל מִשְׂרָה מְכֻבֶּדֶת בִּירוּשָׁלַיִם, בָּהּ שִׁמֵּשׁ כָּל יְמֵי חַיָּיו.
מְפַחֵד לָגֶשֶׁת לָעִנְיָן לְלֹא הַקְדָּמַת תְּפִלָּה
כַּאֲשֶׁר הִתְחִילוּ הַשַּׁדְכָנִים לְדַבֵּר נִכְבָּדוֹת בִּבְנוֹ מָרְדְּכַי, לֹא מִהֵר לָגֶשֶׁת אֶל הַדָּבָר כְּהֶרְגֵּלוֹ תָּמִיד. כַּאֲשֶׁר שְׁאָלוּהוּ בְּנֵי בֵּיתוֹ עַל הַשִּׁנּוּי בְּמִנְהָגוֹ, הֵשִׁיב: בִּזְמַן שֶׁאֶחָד מִילָדַי מַגִּיעַ לְפִרְקוֹ, רָגִיל אֲנִי לְהִתְחַנֵן עַל זִוּוּג טוֹב בַּיָּמִים הַנּוֹרָאִים. וְהִנֵּה, בַּיָּמִים הַנּוֹרָאִים שֶׁל שָׁנָה זוֹ שָׁכַחְתִּי מִשּׁוּם מָה לְבַקֵּשׁ בִּמְיֻחָד עַל בְּנֵנוּ זֶה, וְעַל כֵּן אֵינִי מְמַהֵר בְּעִנְיַן שִׁדּוּכוֹ.
הַמַּקְדִּים תְּפִלָּה לַצָּרָה
סִפְּרוּ נְכָדָיו, כִּי פַּעַם שָׁהָה ר' מָרְדְּכַי בְּנוֹ מִחוּץ לְבֵיתוֹ לְרֶגֶל עֲסָקָיו. בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה קָם ר' יוֹסֵף חַיִּים בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה, לָקַח סֵפֶר תְּהִלִּים בְּיָדוֹ, עָלָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁבְּ"בָתֵּי מַחְסֶה", וְאָמַר אֶת כָּל הַסֵּפֶר בְּהִתְעוֹרְרוּת נִפְלָאָה.
לְמָחֳרָת הִגִּיעַ ר' מָרְדְּכַי לְבֵיתוֹ, וּבְפִיו סִפּוּר עַל תְּאוּנַת דְּרָכִים קָשָׁה שֶׁנִּקְלַע אֵלֶיהָ וּבְדֶרֶךְ נֵס יָצָא בְּשָׁלוֹם.
בְּנֵי הַבַּיִת חִשְּׁבוּ וּמָצְאוּ שֶׁבְּדִיּוּק בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה הָיָה ר' יוֹסֵף חַיִּים עָסוּק בִּתְפִלָּתוֹ.
עָדִיף לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאֶמְצָעוּת הַתְּפִלָּה מֵאֲשֶׁר בְּכֹחַ וּבִזְרוֹעַ
עַד כַּמָּה הֶחְשִׁיב ר' יוֹסֵף חַיִּים אֶת הַתְּפִלָּה, אֲפִלּוּ עַל דְּבָרִים קְטַנִּים לִכְאוֹרָה, תָּעִיד הָעֻבְדָּה הַבָּאָה:
הַרְבֵּה עָמָל הָיָה רַבֵּנוּ מַשְׁקִיעַ בַּאֲפִיַּת הַמַּצּוֹת כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶינָה בְּתַכְלִית הַהִדּוּר מִצַּד הַדִּין, וְגַם שֶׁתִּהְיֶינָה נוֹחוֹת לַאֲכִילָה. פַּעַם אַחַת הֵעִיר לוֹ אֶחָד מֵעוֹזְרָיו, כִּי אַחַד הַפּוֹעֲלִים מְזַלְזֵל בְּגִלְגּוּל הָעִסָּה הַגּוֹרֵם שֶׁהַמַּצּוֹת תֵּצֵאנָה עָבוֹת בְּיוֹתֵר, וְכִי יֵשׁ לִגְעֹר בּוֹ עַל כָּךְ.
עָנָה לוֹ ר' יוֹסֵף חַיִּים: "דָּבָר כָּזֶה, לְצַעֵר פּוֹעֵל עָנִי בִּגְלַל שֶׁאֲנִי חָפֵץ בְּמַצּוֹת מְהֻדָּרוֹת, זֹאת לֹא אֶעֱשֶׂה. אֲנִי מִצִּדִי מִשְׁתַּדֵּל כְּכָל יְכָלְתִּי וּמִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָרוּךְ הוּא שֶׁיְּסַיַּע בְּיָדִי לְקַבֵּל הֵן מַצּוֹת כְּשֵׁרוֹת וְהֵן הָרְאוּיוֹת לְשִׂמְחַת הֶחָג, וַאֲנִי מְקַוֶּה שֶׁאָכֵן יִשְׁעֶה ה' לִתְפִלָּתִי; אַךְ לִזְכּוֹת בְּשִׂמְחַת הֶחָג תְּמוּרַת גְּעָרָה בַּאֲחֵרִים, הֲרֵי יָצָא שְׂכַר הַמִּצְוָה בְּהֶפְסֵדָהּ".
כב. תפלה עצת העצות להנצל מטרדת המחשבות ומבלבולי האמונה.
"קָרוֹב ה' לְנִשְׁבְּרֵי לֵב וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְבוֹתָם" הַאִם יֵשׁ לְךָ אוֹהֵב וְרֵעַ כְּאָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וְכוּ' וּמִי יָבִין אֶת הֶגְיוֹן לִבְּךָ וּמִי יְרַפֵּא אֶת נַפְשְׁךָ כָּמוֹהוּ יִתְבָּרַךְ. (חוֹבַת הַתַּלְמִידִים)
עֲצַת הָעֵצוֹת וְהַנִּפְלָאָה וְהַמּוֹעִילָה שֶׁבְּכֻלָּם הִיא הַתְּפִלָּה. וְכַוָּנָתֵנוּ - לְשׂוֹחֵחַ וּלְבַטֵּא אֶת צַעַרְךָ בְּדִבּוּרִים בֵּינְךָ לְבֵין ה' יִתְבָּרַךְ בִּלְשׁוֹנְךָ הַפָּשׁוּט וְלִשְׁפֹךְ כַּמַּיִם לִבְּךָ. וְגַם אִם הִנְּךָ מַרְגִּישׁ שֶׁלִּבְּךָ אָטוּם וְקָשֶׁה לְךָ מְאֹד אֲפִלּוּ לְהִתְפַּלֵּל - דַּבֵּר עִם קוֹנְךָ בְּמִלִּים חִיצוֹנִיּוֹת בִּלְבַד.
וּבָזֶה פֵּרַשְׁתִּי אֶת הַפָּסוּק "קָרוֹב ה' לְנִשְׁבְּרֵי לֵב וְאֶת דַּכְּאֵי רוּחַ יוֹשִׁיעַ" (תְּהִלִּים לד, יט) כְּלוֹמַר, קָרוֹב ה' גַּם לְאֵלֶּה שֶׁלִּבָּם שָׁבוּר וְאֵינָם שְׁלֵמִים לְהִתְפַּלֵּל אֶל ה' וְאֵינָם יְכוֹלִים לְהִתְפַּלֵּל מִלִּבָּם אֶל ה', כִּי נִשְׁבְּרֵי לֵב הֵם, וְאֵין תְּפִלָּתָם יְכוֹלָה לָצֵאת מִלִּבָּם כְּלָל, וְנִשְׁאָר לָהֶם רַק שְׂפָתָם הַחִיצוֹנִית - דִּבּוּרִים בְּעָלְמָא וְלֹא לֵב - קָרוֹב ה' לָהֶם מְאֹד, כִּי מִי שֶׁלִּבּוֹ שָׁלֵם וּבָרִיא וְאֵינוֹ מִתְפַּלֵּל מִלִּבּוֹ - אֵין תְּפִלָּתוֹ קְרוֹבָה לַה', אוּלָם מִי שֶׁמִּתְפַּלֵּל לַה' בְּפִיו בִּלְבַד וְלֹא מִלִּבּוֹ, וְזֶה לְסִבַּת הֱיוֹת לִבּוֹ שָבוּר. וְאִם כֵּן, מַה יַּעֲשֶׂה שֶׁלִּבּוֹ שֶׁבֶר כְּלִי וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ? אַדְּרַבָּא, כָּאן מִסְתַּפֵּק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּתְפִלַּת שְׂפָתוֹ בִּלְבַד, וְקָרוֹב ה' אֵלָיו.
וּבֶאֱמֶת מִנִּסָּיוֹן שֶׁל הַרְבֵּה שֶׁסָּבְלוּ וְסוֹבְלִים מִ"טִּרְדַּת הַמַּחְשָׁבוֹת", שֶׁנִּסּוּ וְהִצְלִיחוּ לְהַגִּיעַ לְהַרְגָּעָה נִפְלָאָה מִדֶּרֶךְ נִפְלָאָה זוֹ שֶׁל שִׂיחָה בֵּינָם לְבֵין קוֹנָם ולְפָרֵט לוֹ אֶת כָּל צַעַר לִבָּם כְּאָדָם הַמֵּשִׂיחַ דַּאֲגָתוֹ לַחֲבֵרוֹ, וְכִלְשׁוֹן הַ"מְּסִלַּת יְשָׁרִים" (פֶּרֶק יט) מִי שֶׁהוּא בַּעַל שֵׂכֶל נָבוֹן - בִּמְעַט הִתְבּוֹנְנוּת וְשִׂימַת לֵב יוּכַל לִקְבֹּעַ בְּלִבּוֹ אֲמִתּוּת הַדָּבָר, אֵיךְ הוּא בָּא וְנוֹשֵׂא וְנוֹתֵן עִמוֹ מַמָּשׁ יִתְבָּרַךְ, וּלְפָנָיו הוּא מִתְחַנֵּן, וּמֵאִתּוֹ הוּא מְבַקֵּשׁ, וְהוּא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ מַאֲזִין לוֹ וּמַקְשִׁיב לִדְבָרָיו כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, וְרֵעֵהוּ שׁוֹמֵעַ וּמַקְשִׁיב אֵלָיו.
וּנְלַקֵּט מֵרַבּוֹתֵינוּ כַּמָּה מִדִּבְרֵיהֶם בְּנוֹשֵׂא חֲשִׁיבוּת הַתְּפִלָּה לְהִנָּצֵל מִיֵּצֶר הָרָע.
אִם בָּאָה עֲבֵרָה לְיָדוֹ, יִתְפַּלֵּל בְּכָל לִבּוֹ לְבוֹרְאוֹ שֶׁיַצִּילֶנּוּ. וּמַה כְּשֶׁבָּאִים יִסּוּרִים עַל הָאָדָם לְפִי שָׁעָה יָצוּם וְיִבְכֶּה וְיִתְחַנֵּן לְיוֹצְרוֹ, כָּל שֶׁכֵּן שֶׁיִּתְפַּלֵּל אָדָם לְבוֹרְאוֹ לְהַצִּילוֹ מִן הָעֲבֵרָה. (סֵפֶר חֲסִידִים אוֹת כח)
בְּכָל פַּעַם כְּשֶׁיִּזְכֹּר אֲשֶׁר לֹא טוֹב עוֹשֶׂה שֶׁמְּפַנֶּה לִבּוֹ לְבַטָּלָה אוֹ בְּהִרְהוּרִים רָעִים, יְדַמֶּה כְּמִי שֶׁשּׁוֹקֵעַ בְּטִיט הַיָּוֶן וּמִתְחַזֵּק לָצֵאת, וְלִבּוֹ לָמוֹ אָב יִצְעַק: הוֹשִׁיעָה, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ! הַצִּילֵנִי מִטִּיט! (פֶּלֶא יוֹעֵץ, עֶרֶךְ מַחְשָׁבָה)
קִבַּלְתִּי מֵאֶחָד, שֶׁנָּהַג לְהִתְפַּלֵּל בְּמַחְשַׁבְתּוֹ קֹדֶם שֶׁיָּצָא לַחוּץ [לְהִתְפַּנּוֹת] שֶׁיַּצִּילוֹ הַשֵּׁם מֵהִרְהוּר תּוֹרָה, וּלְהַבְדִּיל - מֵהִרְהוּר עֲבֵרָה בְּשָׁעָה שֶׁיּוֹשֵׁב בַּחוּץ, כִּי שְׁנֵי אֵלּוּ הַמַּחְשָׁבוֹת הֵמָּה רְגִילִים בְּבֵית הַכִּסֵּא, כִּמְבֹאָר בְּסֵפֶר חֲסִידִים (סִימָן תקמו) (שֻׁלְחָן הַטָּהוֹר דַּף לח ע"ב)
וְכֵן צָרִיךְ לְהִתְאַמֵּץ מְאֹד בִּתְפִלָּה, לְהִתְפַּלֵּל לַה' שֶׁיוּכַל לְהִנָּצֵל מֵהַיֵּצֶר הָרָע וְתַאֲווֹתָיו. וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בְּרָכוֹת לב, ב): "קַוֵּה אֶל ה' חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל ה'" - אִם רָאָה אָדָם שֶׁהִתְפַּלֵּל וְלֹא נַעֲנָה, יַחְזֹר וְיִתְפַּלֵּל. וְכָתַב בַּסֵּפֶר "זֶרַע קֹדֶשׁ" (תָּבוֹא דַּף קמא עמ' ד) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: כִּי הֲגַם שֶׁהַבְּחִירָה נְתוּנָה לָאָדָם, עִם כָּל זֶה - בְּיָדוֹ יִתְבָּרַךְ לְהַטּוֹת לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמוֹ, עַל דֶּרֶךְ שֶׁבִּקֵּשׁ דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם: "לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי", וְאָנוּ מְבַקְּשִׁים: הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתוֹרָתֶךָ וְגוֹ', וְכֵן כַּמָּה עִנְיְנֵי תְּפִלּוֹת עַל דֶּרֶךְ זֶה. וְהָאָדָם צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל עַל דֶּרֶךְ זֶה תָּמִיד, בְּכָל עֵת ובְכָל שָׁעָה, עַד שֶׁיִּהְיֶה מְעוֹרֵר רַחְמָנוּתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל עַצְמוֹ שֶׁיִּהְיֶה עֵת רָצוֹן לְפָנָיו לִשְׁמֹעַ תְּפִלָּה אֵלָיו, וְלֹא יִהְיֶה נָסוֹג אָחוֹר מִלְּהִתְפַּלֵּל עַל זֶה תָּמִיד. לֹא יִהְיֶה עָיֵף וְיָגֵעַ, וְלֹא יָנוּחַ מִלְּהִתְפַּלֵּל עַד שֶׁיִּמְצָא עֵת רָצוֹן, עַל דֶּרֶךְ שֶׁפֵּרֵשׁ הָרַב הַקָּדוֹשׁ מוֹרֵנוּ הָרַב אֱלִימֶלֶךְ ז"ל, וּכְבָר צָוַח: "אָנָּא הַשֵּׁם! וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ בִּירִיחוֹ". שֶׁצָּרִיךְ לִצְוֹחַ זְמַן רַב עַד שֶׁיִּשָּׁמַע קוֹלוֹ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ לִהְיוֹת לְרֵיחַ נִיחוֹחַ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, כְּדֶרֶךְ הַמְפַתֶּה אֶת הָאָדָם חֲבֵרוֹ לְאֵיזֶה דָּבָר, שֶׁמְּדַבֵּר עִמּוֹ יוֹם יוֹם וּלְבַסּוֹף מַצְלִיחַ שֶׁחֲבֵרוֹ מִתְפַּתֶּה אֵלָיו, כֵּן יְדַבֵּר לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ בְּדֶרֶךְ תַּחֲנוּנִים וּפִתּוּי כִּבְיָכוֹל, כִּי זֶהוּ הַנַּחַת רוּחַ הַגָּדוֹל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁבָּנָיו נוֹצְחִים אוֹתוֹ בִּתְפִלָּתָם. וּבֶאֱמֶת, גַּם זֶה הַדִּבּוּר שֶׁמְּדַבֵּר הָאָדָם לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, זֶה בְּעַצְמוֹ גַּם כֵּן בְּעֶזְרָתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁשּׁוֹלֵחַ אֶת הַדִּבּוּרִים אֵלּוּ בְּפִיו. (אֲסֵפַת הַמִּכְתָּבִים חֵלֶק א' דַּף מה ע"א)
הֲגַם שֶׁרוֹאֶה שֶׁתְּפִלּוֹתָיו אֵינָם נִשְׁמָעִים, לֹא יָחוּשׁ וְלֹא יִפֹּל דַּעְתּוֹ מִזֶּה, כִּי יָדוּעַ מִדִּבְרֵי הַבַּעַל שֵׁם טוֹב וְתַלְמִידָיו הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאֵין לְךָ תְּפִלָּה בָּעוֹלָם, וּבִפְרָט מִבַּר יִשְׂרָאֵל הַקָּדוֹשׁ הַשּׁוֹפֵךְ לִבּוֹ לַה', שֶׁתְּהֵא נֶאֱבֶדֶת, חַס וְשָׁלוֹם. רַק הַתְּפִלָּה צְרִיכָה לִפְעָמִים בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים לְצֹרֶךְ אֵיזֶה תִּקּוּן וַעֲלִיָּה אֲשֶׁר גָּלוּי רַק לְמַעְלָה, וְכַמּוּבָא בַּ"תּוֹלְדוֹת" הַקָּדוֹשׁ וּבְ"מִדְרַשׁ פִּנְחָס". וְלֶעָתִיד לָבוֹא יָבוֹאוּ כָּל אֵלּוּ הַתְּפִלּוֹת לִפְנֵי ה' וְיַהַפְכוּ לְאוֹרוֹת גְּדוֹלוֹת וַעֲצוּמוֹת, שֶׁיִּתְעַנְּגוּ בָּהֶם יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים עוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ.
וְגַם לִפְעָמִים תִּתְקַבֵּל הַתְּפִלָּה לְאַחַר זְמַן. שֶׁלִּפְעָמִים עוֹמֶדֶת הַתְּפִלָּה מִבַּחוּץ מִפְּנֵי שֶׁהַמְקַטְרְגִים אֵין מְנִיחִים שֶׁתִּתְעַלֶּה, וּבְעֵת רָצוֹן תִּדְחַק עַצְמָהּ זוֹ הַתְּפִלָּה וְתִתְעַלֶּה, כִּי דִּבּוּר שֶׁל תְּפִלַּת יִשְׂרָאֵל אֵינוֹ הוֹלֵךְ לָרִיק, חַס וְשָׁלוֹם.
וְלָכֵן יִתְעַקֵּשׁ כָּל בַּר יִשְׂרָאֵל בִּתְפִלּוֹתָיו לַה' לְבַקֵּשׁ תָּמִיד עַל נַפְשׁוֹ שֶׁתִּתְקָרֵב לַה' וְלֹא תִּדָּחֶה, וְלֹא יְהֵא בִּיאָתוֹ לְזֶה הָעוֹלָם לָרִיק, וְלֹא יַשְׁגִּיחַ עַל זֶה אֲשֶׁר נִרְאֶה לוֹ שֶׁמַּדְחִין אוֹתוֹ מִן הַשָּׁמַיִם, רַק הוּא יַעֲשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ לְהַרְבּוֹת תַּחֲנוּנִים לַה', וְאֵלּוּ הַתַּחֲנוּנִים לֹא יֹאבְדוּ, חַס וְשָׁלוֹם. וּבְעֵת יַקְרִיבוּ דִּינוֹ לְאַחַר אֲרִיכוּת יָמָיו לִפְנֵי בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה, יִרְאֶה כַּמָּה טוֹבוֹת עָשׂוּ לוֹ כָּל אֵלּוּ הַתְּפִלּוֹת. וּמוּבָא בְּתָנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ (אֵלִיָּהוּ זוטָא פֶּרֶק ו): אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: אֵין אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד עַל כָּל מִדּוֹתַי, אֶלָּא הֲרֵינִי מוֹדִיעֲךָ מִקְּצַת מִדּוֹתַי; כְּשֶׁאֲנִי רוֹאֶה בְּנֵי אָדָם - אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּהֶם תְּהִלָּה וְשֶׁבַח שֶׁל תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים לֹא בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶן וְלֹא בְּמַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵיהֶן - אֶלָּא רַק בִּשְׁבִיל שֶׁהֵן עוֹמְדִין וּמוֹדִין וּמְבָרְכִין וּמְשַׁבְּחִין וּמַרְבִּין תַּחֲנוּנִים לְפָנַי, אֲנִי נִזְקָק לָהֶם וְכוֹפֵל לָהֶן מְזוֹנוֹתֵיהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים קב, יז): "פָּנָה אֶל תְּפִלַּת הָעַרְעָר וְלֹא בָזָה אֶת תְּפִלָּתָם". עַד כָּאן. (שֻׁלְחָן הַטָּהוֹר עמ' פז)
יַרְבֶּה תְּחִנָּה וּבַקָּשָׁה מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְיֹאמַר: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, חוּס וְרַחֵם עָלַי וְעַל נִיצוֹץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁבְּקִרְבִּי וּמַלְּטֵנִי מִיֵּצֶר הָרָע אֲשֶׁר שָׁכַב וְרָבַץ עָלַי כְּאָרִי, וְאַתָּה יָדַעְתָּ הָאֱמֶת שֶׁרְצוֹנִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ, אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה שֶׁהַיֵּצֶר הָרָע מִתְגַּבֵּר עָלַי מְאֹד וּבְכָל עֵת ובְכָל רֶגַע, וְאַתָּה יָדַעְתָּ עֶרְכִּי הַשָּׁפֵל, כִּי בָּשָׂר וָדָם אָנֹכִי. זָכוֹר כִּי עָפָר אֲנַחְנוּ, וּבַטֵּל כֹּחוֹתָיו הָרָעִים וְהַחְזִירֵנִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ, וְאַל יִשְׁלֹט בָּנוּ יֵצֶר הָרָע, וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְךָ בֶּאֱמֶת, וְהָסֵר מֵעָלֵינוּ הַפְּנִיּוֹת וְהַגֵּאוּת וְהַצְּבִיעוּת. הוֹרֵנִי ה' דַּרְכְּךָ אֲהַלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךָ, יַחֵד לְבָבִי לְיִרְאָה שְׁמֶךָ, כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. (דֶּרֶךְ הַטּוֹבָה וְהַיְשָׁרָה אוֹת ה', בְּשֵׁם מהר"מ מִטְּשֶׁערְנוֹבִּיל)
לְהִתְפַּלֵּל תָּמִיד לַה' לַעֲזֹר לוֹ לָבוֹא לְטָהֳרַת הַמַּחְשָׁבוֹת וּלְהִנָּצֵל מִנִּסְיוֹנוֹת, וְלוֹמַר תָּמִיד דִּבּוּרִים לַה', הֵן בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ וְהֵן בְּלָשׁוֹן אַחֵר, אֵיךְ שֶׁהוּא בְּקַל יוֹתֵר. גַּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַּדֶּרֶךְ, שֶׁלֹּא לְהַפְסִיק תָּמִיד מִלְּהִתְפַּלֵּל לַה' שֶׁיָּחוּס וִירַחֵם עָלֶיךָ לְהִנָצֵל מֵרֶשֶׁת הַיֵּצֶר הָרָע. (אֲסֵפַת הַמִּכְתָּבִים חֵלֶק א, אִגֶּרֶת עא)
עוֹד עֵצָה לְהִנָּצֵל מִמַּחְשָׁבוֹת רָעוֹת - לוֹמַר דִּבּוּרִים לַה' בַלָּשׁוֹן הַמְדֻבָּר. וְכֵן מוּבָא בַּסֵּפֶר "סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב", לוֹמַר דִּבּוּרִים וּלְבַקֵּשׁ מֵה' בְּרַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, חוּס וְרַחֵם עָלַי שֶׁאֶנָּצֵל מֵהַמַּחְשָׁבוֹת הָרָעוֹת וְאֶנָּצֵל מֵהַיֵּצֶר הָרָע. וְזֶה בָּדוּק וּמְנֻסֶּה, שֶׁאִם אוֹמְרִים דִּבּוּרִים לַה' הַיּוֹצְאִים מֵהַלֵּב וּמְבַקְּשִׁים בְּתַחֲנוּנִים, זֶה פּוֹעֵל תָּמִיד, אִם הַדִּבּוּרִים יוֹצְאִים מִן הַלֵּב בֶּאֱמֶת. וְהָעִקָּר לוֹמַר הַדִּבּוּרִים בֶּאֱמוּנָה, לְהַאֲמִין שֶׁה' עוֹמֵד אֶצְלוֹ וּמְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ. וְאִם מַאֲמִינִים זֹאת בֶּאֱמונָה שְׁלֵמָה, יְכוֹלִים לוֹמַר דִּבּוּרִים מֵהַלֵּב, וְאִם חָלִילָה אֵין מַאֲמִינִים, הֲרֵי בְּלִי זֶה אֵינוֹ יְהוּדִי בִּכְלָל. (דִּבְרֵי אֱמוּנָה דַּף כא, מְתֻרְגָּם לִלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ)