אור ברסלב
תורת נתנאל על התורה חומש שמות › פרשת משפטים

תורת נתנאל על התורה· רבי יעקב נתנאל ווייל

חומש שמות · פרשת משפטים

פרשת יתרו

ויאמר יהושע בני שים כבוד לאלקי ישראל ותן תודה שכל המתוודה יש לו חלק לעה"ב. האי קרא אוקמי בכמה גוונא. וע"ד דרוש נתתי אל לבי לדרוש ולתור לפרש בקשת יהושע מעכן על סגנון. שים נא כבוד לאלקי ישראל. ומכח זה השיב עליו עכשיו תן תודה כי כל המומתים מתוודים ויש להם חלק לעה"ב וזהו:

גרסינן בסנהדרין דף ל"ה אין רציחה דוחה שבת. ובעי התם רציחה תהי' דוחה שבת מק"ו. מה עבודה שדוחה שבת. רציחה דוחה אותה שנאמר מעם מזבחי תקחנו למות. שבת שנדחה מפני עבודה אין דין שתהא רציחה דוחה אותו. אמר רבא כבר פסקא תנא דבי ר"י דכתיב לא תבערו אש בכל מושבותיכם. מכדי שבת חובת הגוף היא וחובת הגוף נוהג בין בארץ ובין בח"ל. מושבות דכתב רחמנא ל"ל. לפי שנאמר כי יהי' באיש חטא משפט מות. שומע אני בין בחול ובין בשבת ומה אני מקיים מחלליה מות יומת. בשאר מלאכות חוץ ממיתת ב"ד. ת"ל לא תבערו אש בכל מושבותיכם ולהלן הוא אומר והי' אלה לכם לחקת עולם בכל מושבותיכם מה להלן ב"ד אף מושבות האמור כאן ב"ד ואמר רחמנא לא תבערו אש בכל מושבותיכם עכ"ה:

והקשו תוס' ביבמות ד"ז וא"ת אמאי איצטריך בפ' אחד דיני ממונות מזבחי המיוחד לי דרציחה דוחה עבודת קרבן ציבור. ת"ל מדאיצטריך לא תבערו לאפוקי ק"ו ש"מ דרציחה דוחה אפילו קרבן דדחו שבת. דאי קרבן יחיד ליכא ק"ו. ונראה לתרץ. דהעולם מקשין מנ"ל למילף הג"ש לאיסורא אימא איפכא נאמר כאן גבי מושבות לא תבערו. ונאמר גבי משפט מושבות. מה מושבות האמור גבי לא תבערו בשבת. אף מושבות האמור גבי משפט בשבת לומר דדנין דיני נפשו' בשבת. וי"ל דע"כ הג"ש אתי' לאיסורא. דאי להיתירא קשה לי"ל ג"ש דהא ק"ו הוא דרציחה דוחה שבת. ומעתה אין מקום לקו' תוס'. דאי לא כתיב מזבחי דרציחה דוחה עבודה לא הוי ידעינן מדאיצטריך לא תבערו בכל מושבותיכם דהוי מוקמינן הג"ש להיפך דרציחה דוחה שבת כקושי' העולם ודו"ק:

ותו שם אומר אביי השתא דאמרת אין רציחה דוחה שבת. אין רציחה דוחה עבודה מק"ו. מה שבת שנדחית מפני עבודה אין רציחה דוחה אותו עבודה שהיא דוחה שבת אינו דין שלא תהא רציחה דוחה אותה. אלא הא דכתיב מעם מזבחי תקחנו למות. האי לקרבן יחיד דלא דחי שבת. ולפי מה שאמרנו וענינו הי' לו לאביי לפרוך פרכא אחריתי. אימא רציחה דוחה כקושי' העולם בהיפך הג"ש וליכא למימר דא"כ לא לכתוב דהא בלא"ה ידעינן מכח ק"ו דהא לאביי קאי מעם מזבחי אקרבן יחיד אבל קרבן ציבור אין רציחה דוחה עבודה וא"כ ליכא ק"ו:

ובהכי ניחא מה שקשה למ"ד נדרים ונדבות קרבין בי"ט. ל"ל מזבחי המיוחד לי אי משום קושי' אביי. שפיר נדחה קושי' אביי מכח ק"ו דרבא וכמ"ש תוס' ד"ה ולא תהא ולפי מ"ש ניחא דצריך מזבחי. כדי לדחות קו' העולם ודו"ק:

ומזה אמרתי דזה הי' סברת עכן כדאי' במד' תנחומא וארא את השלל. שראה מה שכתוב בתורה ואכלת שלל אויביך ולכאו' קשה הא יהושע גזר בחרם. אלא שס"ל לעכן דשלא בדין החרים יהושע. דאי' למה החרים יהושע את שלל יריחו. באשר שנלכדה בשבת ומעשה שבת אסורים בהנאה. אמנם עכן ס"ל דהג"ש בהיפך דרציחה דוחה שבת דלא יכול ללמוד מק"ו. ומעשה יריחו הי' כמו רציחות ב"ד דכתיב לא תחיה כל נשמה:

וע"ז השיב יהושע שים נא כבוד לאלקי ישראל. דרבא משני על קושי' אביי אי הכי לא תהא רציחה דוחה קרבן יחיד מק"ו. מה י"ט שנדחה מפני עבודת קרבן יחיד דהא נדרים ונדבות קרבין בי"ט אין רציחה דוחה אותו קרבן יחיד שהוא דוחה י"ט אינו דין שלא תהא רציחה דוחה אותו. הניחא למ"ד אין נדרים ונדבות קרבין בי"ט. נמצנו למדין למ"ד נדרים ונדבות קרבין בי"ט. יש לנו לימוד דרציחה דוחה שבת:

ובמסכתת י"ט דף כ' אבא שאול אמרה בלשון אחרת. ומה במקום שכירתך סתומה כירת רבך פתוחה. במקום שכירתך פתוחה אינו דין שכירת רבך פתוחה. וכן בדין שלא יהא שולחנך מלא ושלחן רבך ריקן. ואין זה כבוד שמים. וזה שאמר יהושע תן כבוד לאלקי ישראל. מכח זה נאמר ננדרים ונדבות קרבין בי"ט. נמצא דנסתר קושי' אביי. ול"ל דרציחה אינו דוחה שבת. והוי כיבוש יריחו מעשה שבת ואסורין בהנאה. לפ"ז החרים יהושע כדין:

אלא שהתוס' הקשו איך נאמר דרציחה אינו דוחה שבת למ"ד דמקלקל בחבורה פטור. א"כ אין ברציחה דחיית שבת. ויש עוד לעכן לומר שלא כדין החרים. ותירצו דהכ' חשיב תיקון דיש לו כפרה דכל המומתין מתוודין ויש להם חלק לעה"ב. וזהו שסיי' יהושע תן תודה דכל המומתין מתודין ויש להם חלק לעה"ב. ומעתה נולד תי' תוס':

אך על זה יש להקשות הלא באנשי יריחו אין לתרץ כל המומתין מתוודי' וכו'. וא"כ הקושי' במ"ע הלא המקלקל בחבורה פטור. וי"ל דנהי דעל מיתתם בחרב שייך לומר הכי. יען שאר חילול שבת שעשו באותו שבת להכי שפיר יש לנו לומר דמעשה שבת אסור. אבל אם מיתות ב"ד דוחה שבת וודאי יש לנו לחלל שבת אפילו בשאר דחוים. ואם מקלקל בחבורה פטור. א"כ א"א לומר דבכל מושבותיכם אתי לאיסורא בשבת דהא מקלקל בחבורה פטור:

תוכן העניינים

תורת נתנאל על התורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה