אור ברסלב
תורת נתנאל על התורה חומש שמות › פרשת ויקהל

תורת נתנאל על התורה· רבי יעקב נתנאל ווייל

חומש שמות · פרשת ויקהל

פרשת כי תשא

בתוספת ד"ה יכול תימא א"כ כו' ומיהו קשה לר"י כו' לא הוי פריך מידי עכ"ל. ולי נראה ליישב דשמואל דיליף חילק מלאכה ממחללי' אימא כי רבתה תורה מיתות הרבה על מלאכת חשובות ומנ"ל מלאכת גרועו' ונ"ל דסמך נמי אמניינא דקרא דברים הדברים אלא אי לא כתיבא מחללי' ה"א דקרא אתא לאשמועינן דלא חייב עד שיעבור כל ל"ט כל כמה דלא נפקא לן חילק מלאכות בשום מקום. ואכתי תקשה אימא צריך המניינא דכולהו הוי מלאכות להתחייב עליהן כל א' בפני עצמו אפי' מלאכות גרועו' אבל בהעלם א' אם עשה ב' מלאכות גרועו' אינו חייב אלא א' וקרא דמחללי' אתי' למלאכות חשובות וצ"ל דשמואל לא ניחא לי' לאוקמי' הקרא להכי דבזה סמכינן אסמיכת למלאכת המשכן שהי' שם כל ל"ט מלאכות אלא צריך המנינא או לחייבו על כל ל"ט מלאכות ביחד חטאת א' או לחייבו ל"ט חטאת וכיון דנשמע מקרא מחללי' חילוק מלאכת חשובות ע"כ צריך לומר דמנינא אתא לחייבו ל"ט חטאת. וא"כ לפ"ז לקמן בפרק הזורק פריך שפיר דהא שמואל הוא אמר דמחייב ר' שתי'. וע"ז פריך והתני' ר' אומר כו' וליכא למימר דאתא מנינא דכולהו חשובות מלאכות. הא שמואל ס"ל דע"ז לא צריך המנין. וכ"ת רבי לא ס"ל כשמואל וצריך המנין דכולהו חשובות מלאכות וחילוק מלאכות נפקא מלא תבערו. זה אינו דהא רבי ס"ל מלאכה שאין צריך לגופה פטור עלי' כדתנן לקמן דף ק"ז מחט של יד ליטול בו את הקוץ אפי' עשה חבורה דמלאכה שאינו צריכה לגופה היא ובמקום צערא שרי וא"כ צריך לא תבערו להורות דמקלקל בהבערה חייב כדדריש ר"ש דף ק"ו ומנ"ל חילק מלאכות ע"כ ממחללי' כמ"ש תוס' שם וא"כ מנינא ע"כ להורות דאין חייב בתולדה במקום אב וכדאמרן לשמואל ודו"ק:

בגמ' ותיפק לי' חילק מלאכה מהיכי דנפקא לי' לר' נתן כו' סוגי' הכא משמע דצריך קרא לחלק על שוגג אם עשה כולהו בהעלם א' אבל על המזיד שלא לחייב סקילה כי אם בעשותה כולם זה לא ס"ד ולא צריך קרא עלי' וכ"פ רש"י בסנהדרין פ"ד. וביבמות דף ו' ע"ב פי' רש"י לחלק שלא תאמר אינו חייב סקילה עד שיחלל שבת בכל מלאכו' לכך יצאתה הבערה כו' שחייב סקילה וכרת בפני עצמו ע"ש מהרש"ל שנתקשה בזה. גם שמעתי שהמזרחי הקדימו בזה. ונראה שהוכרח שם רש"י לפ' דלחלק קאי אפי' אמזיד דמדמפריך שם מאי לאו לר' נתן היא דאמר לחלק יצאת ולמה ס"ד שאתי' דווקא כר' נתן. אלא משום דהוי קשה לי' על ר' נתן מנ"ל לומר דלא תבערו לחלק יצא אימא לא יצאת אלא ללאו. אלא ש"מ דר' נתן ס"ל כדרשת ר' ישמעאל והוי קשה לי' באמת למה אינו דוחה מיתה ב"ד לשבת הא קיי"ל דאתי עשה ודחי לא תעשה. אע"כ צ"ל דלא תבערו לחלק יצאה לחייב סקילה על כל מלאכה ומלאכה ומ"ה לא דחי דאין עשה דוחה ל"ת שיש בו כרת וע"ז פשיט וטעמ' דכתבה קרא כו'. וכל זה אם ר' נתן צריך קרא לחלק על מזיד. אבל אם נאמר דלמזיד אין צריך קרא ופשיטה דחייב סקילה על מלאכה אחת ולא צריך קרא אלא לחילק חטאת א"כ מנ"ל למפשיט דר' נתן ס"ל כר' ישמעאל. ז"ל הרמב"ם פכ"ד אין עונשין בשבת אעפ"י שהעונש מ"ע אין דוחה שבת כיצד הרי שנתחייב מיתה או מלקות אין מלקין שנ' לא תבערו אש וה"ה לשאר עונשין. עיי' מ"א בא"ח סי' של"ט ס"ק ג':

וקשה לי מהא דפ"ק דיבמות דפריך ותהוי נמי ר' יוסי וגם בתחלה דפריך וטעמא דכתבה קרא הא לאו הכי אע"ג שיש בו כרת. ולדברי הרמב"ם מאי פריך הא צריך קרא למלקות ולשאר עונשין:

תוכן העניינים

תורת נתנאל על התורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה