אור ברסלב
תורת נתנאל על התורה חומש שמות › פרשת בשלח

תורת נתנאל על התורה· רבי יעקב נתנאל ווייל

חומש שמות · פרשת בשלח

פרשת בא

מדרש תנחומא. ולא נחם אלקי' דרך ארץ פלשתי' כי קרוב הוא. קרוב הדבר שאמר הקב"ה לאברהם. ועוד קרובה השבועה שנשבע אברהם לאבימלך אם תשקור. ועוד קרובה המלחמה הראשונה לשני'. דבר אחר קרוב הדבר שירשו כנעני' את הארץ. ויש לדקדק מדאמר בהך דבר אחר. ובהנך שלשה טעמים בתחלה לא קאמר אלא ועוד משמע דהנך שלשה משיבי טעם כולהו בחד טעם שייכי. וצריך ביאור:

בהקדים מאמר בנדרי' דף ל"ב וירק את חניכיו ילידי ביתו שמונה עשר ושלש מאות וירדוף עד דן. אמר ר' אמי בר אבא אליעזר נגד כולם. איכא דאמרי אליעזר חושבנא הכי הוה. אמר ר' אמי בר אבא בן שלש שנים הכיר אברהם את בוראו שנאמר עקב אשר שמע אברהם בקולי חושבני' מאה ושבעים ותרין ע"כ. וקשה הדביקות לקשור תרי מימרות דר' אמי. דהא לא קאמר ואמר ר' אמי כסוגי' הש"ס:

ונרא' דהך איכא דאמרי ור' אבא פליגי במימרא דאמוראי מקודם. אמר ר' אלעזר מפני מה נענש אברהם אבינו. ונשתעבדו בניו למצרי'. מפני שעשה אנגרי' בתלמידי חכמים שנא' וירק את חניכיו ילידי ביתו. ושמואל אמר מפני שאמר במה אדע. ממילא בהא פליגי דר' אמי סבר כר' אלעזר. וא"ד סברי כשמואל:

ועל ר' אלעזר הקשה הגאון ר"ש קאדנוור:

דלפי מה שכתבו תוס' בברכות דף ד' בשעת ברית בין הבתרים הי' בן ע' שנים כמ"ש בסדר עולם דאותן ל' שנים הי' עד לידת יצחק ומלידת יצחק עד יציאות מצרים המה ארבע מאות שנה בארץ לא להם כדכתיב בפ' לך לך כי גר יהי' זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה ועל זה כתיב בפ' בא ויהי מקץ שלשים וארבע מאות שנה ויהי בעצם היום הזה יצאו כל צבאות ה' מארץ מצרים. כי מה דסיים בסוף כח ויקח תרח את אברם בנו ואת לוט ואת שרי ללכת ארצה כנען וימת תרח בחרן. ואברם נסע למצרים ובאותו פעם הי' בן שבעים. ובאותו שנה הי' ברית בין הבתרים והי' בן ע' שנה. וכשהכה את ארבע המלכים עכ"פ הי' בן ע"ג. והא דכתיב פ' מלחמות קודם ברית בין הבתרים אין מוקדם ומאוחר בתורה. והיכי מוכח דבשעת מלחמה הי' בן ע"ג שנה דבהפיכת סדום הי' אברהם בן צ"ט שנים. וכל ימי סדום הי' נ"ב שנים. וי"ט שנה עבדו את כדרלעומר. וי"ב שבה מרדו. נשארו כ"ו שנה. צא מהן עשרים שנה למפרע נמצא שבן ע"ג שנים הי' במלחמות המלכים. וא"כ לפ"ז קשי' עצומה על ר"א מפני שעשה אגרי' הא מוכח דמלחמות מלכים הי' אחר ברית בין הבתרים:

אמנם לק"מ דמצאתי ראיתי במדרש רבה פ' מ"ו דבשעת ברית בין הבתרים הי' אברהם בן ע"ה שנים. ושתי פרשיות הללו כסדר כתובים. ובפ' ל"ט במד' פליגי בזה שני אמוראי' א"כ אית לן למימר דר"א ושמואל נמי בהא פליגי:

ובמדרש פ' תולדת פ' ס"ד. ר' יוחנן אמר בן ארבעים ושמונה הכיר אברהם את בוראו. ריש לקיש אמר בן שלש שנים הכיר אברהם את בוראו שנא' עקב אשר שמע אברהם בקולי כמנין עקב. והמדרש ר' יוחנן אין לו רמז בתורה ומצאתי ראיתי בס' אור יקרות. דאמרינן בשבת דכולהו שני דסדום נ"ב שנים. ובשעת הפיכת סדום הי' אברהם בן צ"ט שני'. וכשנפחת נ"ב מן צ"ט כשאר מ"ז שנים. אז לא היה לו זכות. דאי' במד' בשעת יצירת האדם הי' השכינה על הארץ. וכשחטאו קין נסתלקה לשמים. ועד סדום היו ז' רשעים נסתלקה לרקיע שביעי. וכשבא אדם הראשון הי' ז' צדיקי' עד משה והורידו השכינה מז' רקיעים עד הארץ. א"כ קשה אם בזכותו של אברהם ירדה שכינה. ביותר שיגרום זכותו שלא להסתלק. אלא ש"מ בן מ"ח הכיר את בוראו ובשנת מ"ו כשנבנה סדום. עדיין לא הכיר את בוראו:

עם היות שדורש כמין חומר. מ"מ קשה דאמרינן במדרש לא חטאו סדום אלא מרוב שלוה והלא שלותה של סדום לא הי' אלא כ"ו שנים. אבל י"ב שנה שעבדו את כדרלעומר וי"ג שנה שמרדו אין בהם שלוה. ועדיין קשה למה נסתלק' בימי סדום השכינה. למה לא גרם זכותו של אברהם שהכיר את בוראו בן מ"ח. וא"כ בעת שלוותם היה בן ע"ג שנים. אלא צ"ל דלא הוריד זכותו כי אם אחר עשרה נסיונות. וא"כ אין מוכח דאברהם הכיר את בוראו בן מ"ח שנים:

אמנם לדעת סדר עולם מוכח דהי' שלוותה של סדום איזה שנים קודם שעבדו את כדרלעומר. דהא לסדר עולם היה ברית בין הבתרים קודם להריגת מלכים דבן ע"ה בהריגת מלכים. ע"ה וכ"ו בשלוה א"א דא"כ הוי הפיכתם ק"א לאברהם. אע"כ צ"ל דהי' שני שנים שלוה קודם שעבדו את כדרלעומר וא"כ מוכח דאברהם הי' מכיר בן מ"ח. אבל לדעת המדרש נוכל לומר דבשעת הריגת מלכים היה בן ע"ג וכ"ו המה צ"ט. וא"כ לא הוה בתחלת שלוה. וכבר הוכחנו מכח קושי' ר' שמואל קאדנוור שצ"ל ס"ל כדעת המדרש. לכך אמר ר' אמי בר אבא בן שלש שנים הכיר אברהם את בוראו:

ועתה נבוא אל הביאור מדרש תנחומא. אמר קרוב הדבר שאמר הקב"ה ארבע מאות שנה. אך לפי סדר העולם עולה החשבון יפה שהי' סוף ד' מאות שנה. לזה אמר ועוד קרוב הדבר שנשבע אברהם לאבימלך אם תשקור. כי יש פלוגתא אם א"י מוחזקת לנו מאבותינו או לא. ואם נאמר שא"י מוחזקת היא אין חל שבועת אברהם לאבימלך דהוי כנשבע לבטל את המצוה. דכתיב לא תכרות להם ברית. אך אם אמרת דא"י מוחזקת היא א"א לומר דחשבון ד' מאות שנה מתחיל מאברהם הא כתיב בארץ לא להם. א"כ ממ"נ קרוב הוא שלא נחם דרך ארץ פלשתים בראותם מלחמה ושבו מצרימה. או שקודם הזמן או עבור קרוב שבועות אברהם לאבימלך. אך ע"ז י"ל כדעת סדר עולם שנשלם ארבע מאות שנה ושבועת אברהם לאבימלך לא חל. דהפלשתים פרצו גדר תחלה. כדאמר מואב כדאי' בב"ק דף ל"ח בתוס' ד"ה נשא. לזה אמר ועוד קרובה מלחמה הראשונה דאברבנאל על התורה הקשה. הא שלשים שנה שיצאו בני אפרים שני מאות אלף כדין יצאו כי שלשי' שנים מקודם נשלם ארבע מאות שנה ובזמן יצאו. ותי' אך שהמה עובדי ע"ז. לזה אמר קרובה מלחמה ונהרגו בשביל שהמה עובדי ע"ז. ואלו נמי היו עובדי ע"ז כדפירש"י והמים להם חומה:

ואמר עוד דבר אחר קרוב הדבר שירשו כנעני' את הארץ. והוא כדעת הרמב"ן פ' בא. שאותן שלשים שנה לא היו מן המנין שלשים וארבע מאות. אלא שהשם אמר לאברהם עד דור רביעי ישובו הנה. כי לא נשלם עון האמורי:

תוכן העניינים

תורת נתנאל על התורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה