תורת נתנאל על התורה· רבי יעקב נתנאל ווייל
חומש ויקרא · פרשת שמיני
במדרש וידום אהרן. מאי הוי לי' למימר ביום השמיני ימול. וזה המדרש תמוה באזני רואים ושומעים:
ונראה בהקדי' סוגי' דיומא דף נ"ג כתיב כי בענן אראה על הכפור'. וכתיב וכסה ענן הקטורת את הכפורת להורות אם לא נתן בה מעלה עשן או שחסר א' וכל סממניה חייב מיתה. ופריך הש"ס קרא לקרא ומשני רב ששת חד קרא לאוהל מועד שבמדבר. וחד קרא לשילה ולבית עולמים. ועוד משני חד ליום כיפורים וחד קרא לשאר ימות השנה. רב אשי אמר חד למצוה וחד לעכב. רבא אמר חדא קרא לעונש וחדא קרא לאזהרה:
תניא ר"א ולא ימות עונש. כי בענן אראה אזהרה. יכול יהיו שניהם אמורי' קודם מיתת בני אהרן ת"ל אחרי מות שני בני אהרן. יכול יהיו שניהם אמורי' אחר מיתות בני אהרן ת"ל כי בענן אראה על הכפורת. מאי תלמודא אמר קרא כי בענן אראה ועדיין לא נראה. ופריך ואלא מ"ט איענש. כדתני' ר"א אומר לא מתו בני אהרן אלא על שהורו הלכה בפני רבן משה:
מדפריך התלמודא על ר' אליעזר ולא פריך מקודם משום דלכל הנך אמוראי דלעיל ס"ל דתרווייהו קראי נאמרו קודם מיתות בני אהרן ונענשו משום איסור מעלה עשן. אבל לר"א פריך שפיר. וזהו שפירש"י יכול תרתי קראי נאמרו קודם מיתות בני אהרן. ונאמר שבעון מעלה עשן. שלא נתנו מתו. והקשה תוס' מה איצטריך קרא לעכב הא חקה כתיב בפרשה וי"ל דחקה לא כתיב אלא איום כפורי'. ואין זה תירוץ דמעיקרא קאמר דחד קרא לשאר ימות השנה. והשתא קאמר דתרווייהו בין בי"כ ובין שאר ימות השנה:
והנה בגמ' פריך על תירץ רב ששת דמצריך קרא לבית עולמי' הא כתיב וכן יעשה לאהל מועד השוכן אתם. ופי' רש"י ר"ל כל מקום שאני שוכן. אתם. והנה פסוק וכן יעשה לאוהל מועד נאמר אחר מיתות בני אהרן. א"כ וודאי אהרן ה"ל למימר כיון דמצריך הני תרי קראי חד למשכן וחד לבית עולמים א"כ אין לנו קרא מיותר. לעכב בשאר ימות השנה. ומעשה דנדב ואביהו הוי בשאר ימות השנה ומעלה עשן לא שייך לקטורת רק דהוי ביאה ריקנית ואינו אלא למצוה ולא לעכב לא הוי ביאה ריקנית:
אך דבריש עירובין משני משכן איקרי מקדש ומקדש איקרי משכן. ופי' שם מהר"ם בחידושיו לשנוי דא לא איצטריך תרי קראי למשכן ולבית עולמים:
והנה רש"י פי' בפ' כי תשא אך את שבתותי תשמרו אעפ"י שתהיו רדופין וזריזין בזריזות המלאכה שבת אל תדחו כל אכין ורקין מיעוטין. והקשה עליו הרמב"ן דהא ביומא דף פ"ה אמר ר' יוחנן מנין שפיקוח נפש דוחה שבת דכתיב אך את שבתותי תשמרו יכול לכל ת"ל אך חלק לפקוח נפש אין צריך לשמור השבת. א"כ מנין לנו שבנין המשכן אינו דוחה שבת צ"ל דילפינן כדאיתא בתורת כהנים יכול בנין בית המקדש דוחה שבת ת"ל את שבתותי תשמרו ומקדשי תיראו. וא"כ ע"כ צ"ל דילפינן משכן ממקדש. א"כ ל"ל להצריך קרא על בית עולמים כי בענן ע"כ לעיכוב. א"כ הוי ביאה ריקנית. ע"ז אמר המדרש דה"ל למימר ביום השמיני ימול. ודרש רבב"ע שם ביומא דף פ"ה שפקוח נפש דוחה שבת ק"ו ממילה. וא"כ אייתר אך את שבתתי תשמרו שמלאכת המשכן אינו דוחה שבת וא"כ לא יליף משכן ממקדש. וצריך חד קרא כי בענן לבית עולמים. ואין במעלה עשן רק חד קרא למצוה. ואם חיסר מעלה עשן אין בו עיכוב ולא הוי ביאה ריקנית. ומ"מ וידום אהרן ואמר צדיק הוא ה' ודו"ק: