תורת נתנאל על התורה· רבי יעקב נתנאל ווייל
חומש ויקרא · פרשת בהר
בפסוק ועשה את התבואה לשלש שני' פי' רש"י לקצת ששית מניסן עד ר"ה ולשביעית ולשמינית שיזרעו בשמינית במרחשון וקצרו בניסן עכ"ל. נמצא דלא הוי אלא שני שנים מעת לעת. וקשה לי מהא דנדרים דף ס"א וקדשתם את שנת החמשים שנה שנת החמשים אתה מונה ואי אתה מונה שנת הנ"א. מכאן אמרו אבל אין עולה למנין שבוע. ר' יהודא אומר מונה שנת הנ"א. אמרו לו לר"י הרי הוא אומר שש שנים תזרע שדך ואין כאן אלא חמש. אמר להם כדבריכם הרי הוא אומר ועשת את התבוא' לשלש הרי כאן ארבע. אלא אי איכא לאוקמא בשאר שני שבוע דילי נמי איכא לאוקמי בשאר שני שבוע עכ"ל הגמרא. וקשה מה הקשה ר' יהודא לרבנן אדרבה עם היובל הוי שלש שנים מעת לעת שמיטה ויובל וקצת ששית ומוצאי יובל. ואח"כ מצאתי בפי' הרמב"ן שבת"כ חד מ"ד מפרש לקרא הכי וצ"ע:
עוד להנ"ל
תהלים קפיטל ע"א אבוא בגבורו' ה' אלקי' אזכיר צדקתך לבדיך. יבואר ע"פ מה שכתב מהר"מ אלשיך על צוי שמטה וספרת לך שבע שבתות מדבר תורת ה' עם האדם. כי הוא יתברך אינו מזהיר את האדם בלתי אם אחר היותו בר עונשין שהוא בהגיעו אל שנת העשרי' וספרת לך אחר היותו בן עשרי' להנאתך שבע שבתות שנים שבע שנים שבע פעמים שהם מ"ט שנים עד היותך בן ס"ט שנים. שנה א' קודם מיתתך כו' נמצא כי נשארה שנה אחת היא שנת החמשי' של המספר שהחלית מהיותך בן עשרים. והוא שנת השבעים. וזהו וקדשתם את שנת החמשים בלתי לה' לבדו בלתי עוסק רק בתורה ובמעשים טובים. הלא היא למה כי יובל היא כי היא שנה שיובילך בה מן העולם כד"א והוא לקברות יובל. לכן תהי' לכם כלו' לא תייגע בו לזולתך שהוא אם תטפול בו לסחורה וטובת העוה"ז כי אם במה שהוא לכם לעצמכם שתעמול בתורה ומצות שהוא לכם ולא לאחרי'. העתקתי מקצת דבריו לענייננו יעוין שם באריכו'. והנה לפי דבריו שהדמיון שנות האדם לקצב שביתת הארץ ומהארץ נלמדו. הנה סדר שמיטות ויובלות לאחר שעברו השמטה ויובל חוזר להיתרו הראשון בחרישה וקצירה קיץ וחורף לא ישבותו. א"כ לפי הנדון אם הגיע האדם לגבורות שהוא עשירית שמינית יחזור להיתירו הראשון. ויעסוק בצרכי העולם עם עסק התורה ומצות. לזה התחנן המשורר אבוא בגבורות ה'. ומ"מ אזכיר צדקתך לבדך. ולא אעסוק בעסקי דעוה"ז ואוסיף מחול על הקודש ודו"ק