אור ברסלב
תורת נתנאל על התורה חומש דברים › פרשת ראה

תורת נתנאל על התורה· רבי יעקב נתנאל ווייל

חומש דברים · פרשת ראה

פרשת עקב

מדרש תנחומא ראה אנכי. אנכי שבחרתי בטובה. ראה היאך אני משונה מכל העולם. שלא יאמרו הבריות כשבא משה לברכן מיעט בברכתו. וכשבא לקללן הרבה קלליו. כיצד הקללות הם שלשים פסוקים חסר אחד. והברכות אחד עשרה. אמר ר"ש מי שהביט בהן מוצא שהברכות יתרות על הקללות. כיצד הברכות פתח בא' אם בחקתי תלכו. וסיים בתי"ו לפי שהברכות באות עליהם מא' עד תיו. והקללות באות מוי"ו ואם לא תשמעו. וסיים בה' ביד משה. בין וי"ו וה' אין כלום ע"כ המדרש:

ותמוה דמכללו משמע שבא להוציא שלא יתרעמו על משה שהאריך בתוכחתו וקיצר בברכתו. בברכות אינו אלא י"ג פסוקי' ובקללו' נ"ד פסוקי'. וסתם ולא פי' במה יתפייסו. אלא דמשמע מכח ומה שהוא יתברך משונה מכל העול'. ואין אומר במה שהוא משונה. עד שלפי השינוי מתיישב תרעומתם:

ונראה בהקדי' מה דאמרי' במגלה ד"כ אמר ר' חייא בר אבא מנצפך צופי' אמרו. ופריך והכתיב אלה המצות שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה. ועוד האמר רב חסדא מם וסמך שבלוחות בנס היו עומדין. ומשני אין מהוי הוי. ולא ידעינן הי' בסוף תיבה וכו'. עד אלא שכחום וחזרו ויסדום. והקשו בתוס' משמע דפריך ועוד כדי שלא תימא אימא מנצפך צופים אמרו היינו בסתומות. ומאי תיקן אם קאי אסתומות כמי קשה והכתיב אלה המצות. והקשו בתוס' וישבו בדוחק:

ב הקשו המפרשי' מה דפריך והכתיב אלה המצות. הלא על שינוי הכתב לא קאי הך קרא דהא בימי עזרא נשתנה הכתב. (שלישית) דהתם בתמורה דף ט"ז מסיק דשלשה אלפי' הלכו' נשתכחו בימי אבלו של משה ומ"מ השיבו אלה המצות. א"כ בפתוחות וסתומות אי שייך אלה המצות מה מועיל שנשתכחו והדר יסדם. דהא שלשה אלפי' הלכות ג"כ נשתכח:

ונראה לתרץ דוודאי על שינוי הכתב לא שייך לפרוך מואלה המצות. ובזה מתורץ קו' שניי' ושלישית. אלא דהכי פריך. דראיתי במפרשי התורה מה דכתיב בסוף פ' בחקתי אלה המצות אשר צוה ה' אל בני ישראל. מצות בגי' תרי"ב. מ"ם צד"י ו"ו תי"ו. אשר צוה משה אל בני ישראל. אבל אנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה שמעו:

והנה הידוע מה שכתבו המדקדקים אותיות כמנפ"ץ באים אחר א"ב ת' ארבע מאות ד' מאות. מ"ם ששה מאות. נו"ן זיי"ן מאות פ' ח' מאות. צ' תשעה מאות והדר מתחיל אלף. ואם נאמר דמנצפך צופים אמרו קאי אאותיות פתוחות. א"כ לפנינו כתיב אלה המצות במ"ם פתוחה. נמצא מצות בגימ' אלף קל"ב. ולמה אין לחדש על תרי"ג יען אם אותיות סתומות קאמר צופים אמרו. המ"ם פתוחה בגי' שמונים עולה תרי"ב:

מה שאמר מנצפך צופים אמרו. ד' אותיות פשוטו' וך' הוא מן סתומות. ע"כ מסופק התלמודא אי כוונתו על אותיות פתוחות או על סתומות. להכי פריך אי על פתוחות קשה הא כתיב אלה המצות כדאמרן. א"ת שקאי אסתומות ול"ק מאלה המצות קשה הא מם וסמך בנס היו עומדין ודו"ק:

ועתה נבוא לביאור מד' שהתחלנו. מה שהשיב הקב"ה שהוא משונה מכל הבריות הכוונה. דאיתא במקובלים למטה אותיות א"ב כסדר שלנו. ולמעלה בהיפך. כי מפרשו בתשרי נברא עולם שיצאו מראשון כסדר תשר. וצירף אות יוד זהו בתשרי נברא העולם. נמצא הברכו' מא' עד תיו. ולא איכפת לן הן למעלה הן למטה תמיד מתיו עד א' או מא' עד תיו. יען בקללות מתחיל בוי"ו וסיים בה'. למטה ג"כ כל א"ב מוי"ו עד ה'. יען וביען למעלה שאותיות בהיפוך א"ב מוי"ו ועד ה"א ולא כלום. וזהו התנצלות ב"ש לישראל.

אבל משנה תורה שכתב משה רבינו והברכות אינו אלא י"ג פסוקים. והקללות נ"ד פסוקים. ע"ז שמע משה תלונת ישראל. בא כמתנצל ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה. דאי' במגיד מה כתיב ראה אנכי וג'. אתחזין להני זבובי נפשאי כמו דאמר בשעת מ"ת וכל העם רואים את הקולות. ומשה רבינו אחזי להון ברכאן ולווטין בחתין מעילא לתתא. א"כ המה ג"כ ירדו מן השמים למפרע. ומתחיל הברכות בוי"ו והי' אם שמע. וסיי' במ"ם סתומה לעבדם. ומ"ם סתומה סידורם ב' אותיות אחר היו נמצאו הברכות כמנין טו"ב. אבל הקללות מתחילין בוי"ו והי' אם לא תשמעו וסיים בה' ואין קונה. ומו"י עד ה' כפי הסדר היורד מלמעלה למטה הם סמוכי'. נמצאו הקללות ולא כלום. והברכות כמנין טוב ודויק:

תוכן העניינים

תורת נתנאל על התורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה