אור ברסלב
תורת נתנאל על התורה חומש דברים › פרשת האזינו

תורת נתנאל על התורה· רבי יעקב נתנאל ווייל

חומש דברים · פרשת האזינו

פרשת וילך

במד' רבה האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי. הלכה אדם מישראל שהיה חושש באזנו מהו שיהא מותר לרפאותו בשבת. כך שנו חכמי' כל שספק נפשות דוחה שבת. וזו מכת האוזן אם סכנה היא מרפאים אותה בשבת. רבנן אמרי מבקש אתה שלא לחוש באזניך ולא אחד מאיבריך הטה אזניך לתורה ואתה נוחל חיים מניין. שנאמר הטו אזניכם ולכו אלי. שמעו ותחי נפשכם ע"כ:

המדרש הזה תמוה מאוד. וביותר מה קאמרי רבנן מבקש אתה כו'. הלא שאלתו הי' במי שחש באזנו. ורבנן נתנו עצה טובה שלא לחוש. מ"מ עדיין איבעי' לי' מה יעשה אם שהי' חושש באזנו. ועוד מה ספיקא היתה דווקא במיחש אוזן יותר משאר איברי':

ויבואר ע"פ מה דאמרי' בש"ס דע"א דף כ"ח אמר ר' חנינא מעלין אזנים בשבת. תני רב שמואל בר יהודא ביד אבל לא בסם. א"ד בסם אבל לא ביד מ"ט מזריף זריף. פי' רש"י עושה חבורה ויש חילול שבת יותר. אבל קשירת סם אין שם חילול שבת דאוריי'. וצריך ביאור א"כ מ"ט דלישנא קמא. וצ"ל דה"פ דוודאי יוכל להעלות ביד בלא חבורה. אך יש חשש שמזריף זריף ויעשה חבורה. ובהא פליגי אם עדיף לעבור על איסור דרבנן. משיבא לכלל ספק דאורייתא או לא:

אמרינן בפ"ק דחולין ר' פנחס בן יאיר פגע בי' בגינאי נהרא. אמר גינאי חלוק לי מימיך ואעבור בך. א"ל אתה הולך לעשות רצון קונך ואני הולך לעשות רצון קוני. אתה ספק עושה ספק אי אתה עושה. והנה וודאי אם עשיית ר' פנחס נמי וודאי. עדיף וודאי דר"פ. כי הרצון שעושה הנהר הוא בהכרח בטבעי מששת ימי בראשית כדכתיב יעלו הרים ירדו בקעות אל מקום זה יסדת להם. והליכת דר' פנחס למצוה רבה לפדיון שבוים הוא תולה בבחירי והמעשה הטוב התולה בבחירי עדיף טפי. כ"פ מהרש"א בהגדה. אלא שהנהר אומרת אתה רצה לבטל הטבע מה שהוא רצון הבורא מיום הוסדה. ורוצה לעבור על איסור קל על ספק שתעשה מצוה רבה:

ובמדרש השמים אומרי' שירה דכתיב השמי' מספרי' כבוד אל. וכן הארץ אומרת שירה דכתיב מכנף הארץ זמירות שמענו. ומשה רבינו הי' מדמדמין אותם לשמוע השירה וליתן עדיהן על ישראל. עם שהוא ספק אם יקיימו התורה. ויהיו עושין רצון אבינו שבשמי'. ש"מ דמוטב לעשות איסור קלה. וספק אם יקיימו המצוה:

וע"ז קבעו שאלה זו אם יש מיחוש באזנו אם מותר לרפאות בסם אף שעובר בוודאי איסור דרבנן. או ביד עדיף אף שיש בו ספק אם יעשה בלא חבורה. מלעבור בוודאי על איסור דרבנן. כך שנו חכמים מותר לרפאותו פירוש דרך רפואה בסם. ורבנן אמרי אתה מבקש וכו' בפ' כיצד מעברין חש בראשו יעסוק בתורה. חש בגרונו. יעסוק בתורה. חש בכל גופו יעסוק בתורה ולמדו מפסוקים. והקשה מהרש"א הא אסור לרפאות בתורה כדאמרינן במס' שבועות ותי' דע"כ לא איירי בשחלה דהא מיחוש ראש או עין דיבור קשה להם אלא שיש לו מיחוש ומגין התורה שלא יבוא לידי חולי יותר. ע"ז אמרו רבנן דיעשה ביד ויעסוק בתורה. ועי"ז יהיה התורה מגנת עליו שלא יבוא לידי חבורה כדכתי' שמעו ותחי נפשכם:

תוכן העניינים

תורת נתנאל על התורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה