תורת נתנאל על התורה· רבי יעקב נתנאל ווייל
חומש בראשית · פרשת ויצא
מדרש ילקוט תהלי' רגזו ואל תחטאו אמרו בלבבכם ועל משכבכם ודומו סלה. אמר דוד לישראל עד מתי אתם חוטאים ומרגיזי' אותי ואומרי' פסול יש בי שבאתי מדות המואבי'. אמרו בלבבכם ועל משכבכם ודומו סלה שהרי אף אתם מכלל איסור שתי אחיות באתם ע"כ:
ויש להקשות מה תועלת יש לדוד במה שאמר להם שגם הם יוצאים מאיסור שתי אחיות. וכי בזה נתרפא פגמו. ועוד מאי האי דקאמר ואומרים פסול יש בי שבאתי מרות המואבית. הלא לדבריהם פסול בקהל הוא. אך משמע שהמה אומרים שראוי לבא בקהל אלא שפסול יש בו ואינו הגון למלכות שצריך להיות ממובחר שבאחיך ולמה לא פסלו מלבוא בקהל:
ויבואר דהמפרשי' חתרו כל אחד להמציא תי' היאך עבר יעקב. ולקח שתי אחיות שעתידה תורה לאוסרה. ומה שתירץ הרמב"ן שקודם מ"ת הוי. מ"מ נתקשו בו המפרשי' הלא אברהם קיים אפילו עירוב תבשילין. והלא יעקב בחיר ה'. קיים כמו כן מצות ה' וחוקותיו. ונראה לי להמליץ באשר שצוה עליו אביו ואמו לאמר לא תקח אשה מבנות כנען קום לך פדנה ארם ביתה בתואל אבי אמך וקח לך משם אשה מבנות לבן אחי אמך. והנה מצות עשה של כיבוד אב ואם. ומצות פריה ורביה דוחה לא תעשה. וכ"ת תינח ל"ת גרידא ל"ת שיש בה כרת מנין. אומר אני לך ע"פ מ"ש תוס' ביבמות דף ג' ע"ב ד"ה לא תעשה שיש בה כרת מיד חי וא"ת אמאי לא ילפינן דלידחי מעשה דיבום דדחי ל"ת כרת דאשת אח. ואומר ר"י דמאשת אח לא מצי למילף בעלמא דלדחי עשה ל"ת שיש בה כרת דשאני אח דמצותו בכך וא"א בענין אחר לקיים מצות יבום. דאל"כ במלת מצות יבום וכו'. והנה בענין יעקב כמו כן שא"א לקיים מצות פריה ורביה לענין אחר גם לקיים מצות כיבוד אב ואם. וכ"ת הכל קשה על יצחק ורבקה היכי צוום עליו ליקח שתי אחיות. וי"ל המה לא ציוו עליו כי אם ליקח אחת מבנות לבן. אמנם יעקב בתחלה קידש לרחל בשכר עבודה. ואח"כ כשהחליפה לבן. ונתן לו לאה תחת רחל לא הי' אפשר לגרש לאה. דא"כ הוי רחל אחות גרושתו. וחייב עלי' כרת כמו שלא גירשה:
והנה שם ביבמות ראיתי במהרש"א בח"א יש לדקדק בענין דואג וסיעתו חשבו לאסור עמונית ומואבית ולא האמינו בקבלתם והיאך חשבו לבועז זה אבצן והי' שופט כל ישראל כמה שנים כמפורש בקרא ואיך נשא פסולי בקהל ברבים. כמ"ש ויקח עשרה אנשים וגו'. ונראה למאי דמסקינן בפ' כיצד דעשה דיבמה דוחה ל"ת וחייבי לאוין מתייבמין מן התורה אלא דאנן גזרינן ביאה ראשונה אטו ביאה שניי' דאסור בה דככר קיים העשה בביאה ראשונה. ואפשר דאז בימי בועז עדיין לא גזרו על כך. והיתה לו ביאה ראשונה במצות יבום דעשה דוחה ל"ת וכו'. וזו היתה ג"כ דעת דואג וסייעתו שאמרו מה שנשא אותה בועז שהיו שופט ישראל הי' בהיתר ע"י מצות יבום ובביאה ראשונה נתעברה ממנו כדאמרינן דבועז מת מיד אחר ביאה ראשונה. ובנו עובד פסול בקהל הוא דהולכין אחריה ולא האמין בקבלה בהל"מ עכ"ל:
ואנן נוכל לומר כיון דעשה דוחה ל"ת לאו פסול מיקרי דהא עשה דחה ל"ת. אלא שס"ל דמ"מ פסול למלוכה. וזהו שאמר דוד א"כ אתם פסולים כמו כן למלוכה מכח איסור שתי אחיות ודו"ק: