אור ברסלב
תורת נתנאל על התורה חומש בראשית › פרשת תולדות

תורת נתנאל על התורה· רבי יעקב נתנאל ווייל

חומש בראשית · פרשת תולדות

פרשת חיי שרה

מדרש תנחומא ויחרד יצחק חרדה. ילמדנו רבינו מי שטעם טעם שמן כיצד צריך לברך. כך שנו רבותינו הטועם טעם שמן מברך בורא פרי העץ דאמר רבי יוסי בר זבידא ומתניתין אמרה חוץ מן היין שעל היין אומר בורא פרי הגפן. ומה ראה היין שתהא ברכתו משונה מכל המשקין. שהיה מתנסך על גבי המזבח. ולא עוד שהוא גרם ליעקב ליטול את הברכות ע"כ:

המדרש הזה הוא פלא. היאך נקשר הך שאלה בפסוק זה. אף שדרך המד' הזה לקשור תחלה השאלה משום תשובת סוף הענין. עדיין קשה ה"ל להעמיד דברי' אלו על הקרא ויבא לו יין וישת:

ועו"ק בפרק ריש כיצד מברכין. קאמר הטעם שמברכין על היין בורא פרי הגפן משום דחמרא סעיד ומשמח. ועל מה נאיד מהאי טעמא:

ותו הלשון מי שטעם טעם שמן. אי משום דשתה ע"י אניגרון. מ"מ אנן פסקי' אפי' השמן מועט מ"מ מברך בורא פרי העץ:

בהקדים סוגי' דברכות דף ל"ה מ"ש יין. אלימא משום דאישתני לעלויי. והרי שמן דאישתני לעילויי ולא אישתני לברכה. דאמר ר' יוחנן שמן זית מברך עליו בורא פרי העץ. ומסיק אלא חמרא סעיד משחא לא סעיד. ופריך ומי סעיד והא רבא שתי חמרא כל מעלי יומא דפסחא כי היכי דניגררי לליבי' וניכול מצה טפי. ומשני טובא גריר פורתא סעיד. ובטור סי' תע"א פסק יין מותר לשתות בע"פ הן רב הן מעט כי הוא גורר תאות המאכל. והקשה עליו ב"י מגמר' דלעיל. ותירצו בשם הגאון מוהר"ל מפראג דה"ק מעט סועד וטובא גריר כך טבע היין הן רב או מעט וזה דוחק:

ונראה בהבנת הטור דקשה לפי המסקנא דפריך על ר' יוחנן אי דשתי בעיני' אזוקי מזיק לי'. אלא דקאכיל ע"י פת ה"ל הפת עיקר והוא טפל ותנן מברך על העיקר ופוטר את הטפל. אלא דשתי ע"י אניגרין. א"כ ה"ל לתלמודא למימר דמ"ה מברך על היין דאישתני לעילוי. משא"כ שמן בעין אזוקי מזיק לי':

ואדהכי סבר הטור הא דמשני טובא גריר אינו אלא בתחלת הסוגי' דסבר דשמן לאו אזוקי מזיק לי מ"ה אישתני לעילויי כמו יין. אבל לבתר דעסיק מתוספתא דתרומות דאזוקי מזיק לי' הדרינן מהך שנוי' דפורתא מסעיד סעיד. משום דפריך בגמרא ומי סעיד והא כתיב יין ישמח ולחם לבב אנוש יסעד. ש"מ דיין לא סעיד ומה דמשני דחמרא משמח וסעיד. לאו לישנא דקרא סובל:

ועוד קשה מהא דכריתות דף י"א היא במלקות והוא בקרבן. מדכתיב בקורח תהי' והביא את אשמו לה'. ה"נ נימא היא במלקות ובקרבן. והוא בקרבן לחוד. כמו דאמרי' הכא פירושו דקרא. חמרא משמח וסעיד ולחם סועד לחוד:

וכן בר"ה דף כ"ד מ"ט דר"ג עשה ירח למועדי' שמש ידע מבואו. שמש הוא דידע מבואו אבל ירח לא. נימא דירח נעשית למועדים וגם ידע מבואו. אבל שמש ידע מבואו לחוד. אלא דזה דחי' בעלמא בתחלת הסוגי' דדחיק לפ' הקרא הכי. אבל במסקנא הקרא כפשוטו ויין לא סעיד כלל ודוק:

והנה בטור א"ח סי' ר"ב הביא בשם ר' יוסף אם נתן שמן הרבה באניגרון אפילו אינו חושש בגרונו מברך על השמן דהוא עיקר שטועם טעם שמן. ובעל ה"ג אומר דווקא דכאיב לי' חינכין דשותהו לרפואה. אבל בלא"ה מברך על האניגרון דהוא עיקר. ופי' הט"ז דפליגי בהא דלעולם מברך על העיקר המעשה. א"כ אם נותן שמן הרבה באניגרון נמצא שהשמן עיקר. ובה"ג סבר דאזלינן בתר המחשבה. ולכך אם הוא נותן לתוך האניגרון לרפואה מחשבתו על השמן והוא עיקר. ואם אינו לרפואה עיקר המחשבה על האניגרון:

ועתה שמע לדעת רבינו יוסף אין לתרץ דיין אישתני לעלויי. הא שמן נמי אישתני לעילויי. אפי' אוכל ע"י אניגרון שלא לרפואה והוא דבר הרגיל. אבל לדעת בעל ה"ג אתי שפיר:

ונראה מה הי' חרדת יצחק. כי מחשבתו הי' על עשו. ועכשיו ברך הצדיק יעקב הי' דואג שאין הברכה חל כלל. ובאמת ביקש לאוררו עד שהקב"ה אומר לו אתה מקללו לנפשך כי ברכת אותו אורריך ארור. לכך אמר גם ברוך יהי'. נמצא שאנו אין הולכין אחר המחשבה אלא על עיקר המעשה ויעקב חבל נחלתו הוא עיקר. נמצא אם נותן שמן הרבה באניגרון מברך על השמן. לכך ילמדנו רבינו מי שהוא טועם טעם שמן שנותן הרבה שמן באניגרון היאך מברך. ואמר כך שנו רבותינו שמן זית מברכין עליו בורא פרי העץ:

ומסיים ומתני' אומר כן. מדלא תני נמי חוץ משמן זית ויין. אבל אם הולכין אחר המחשבה לית בגווני שיברך על שמן זית זולת כששותה ע"י אניגרון לרפואה. אין הוכחה ממתני' דמלתא דלא שכיחי מש"ה לא תני במתני' אבל השתא מוכח דאפי' שלא לרפואה מברך על השמן דהוא עיקר. א"כ אם יש שינוי ברכה בשמן זית ה"ל לתנא לאשמועינן במתניתן:

וע"ז נופל השאלה ומה נשתנה היין שתהא ברכתו משונה. אי משום סעיד הא מוכח מקרא דלא סעיד מדכתיב ולחם יסעד. ואי משום דאישתני לעילוי שמן נמי אישתני לעילוי. וכ"ת יין אם שותהו שלא לרפואה אישתני לעילוי. משא"כ שמן. הא השתא מוכח דאפי' שלא לרפוא' אם שותהו ע"י אניגרון נמי מברך בפה"ע. לכך הוצרך לומר טעם אחר. מפני שנתנסך ע"ג המזבח. ויעקב נטל הברכות על היין:

תוכן העניינים

תורת נתנאל על התורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה