אור ברסלב
תורת נתנאל על התורה חומש במדבר › פרשת פנחס

תורת נתנאל על התורה· רבי יעקב נתנאל ווייל

חומש במדבר · פרשת פנחס

פרשת חקת בלק

בפסוק אבינו מת במדבר. והוא לא הי' בתוך העדה הנועדי' על ה' בעדת קרח כי אם בחטאו מת ובנים לא היו לו למה יגרע שם אבינו:

קשה לבאר ומה שהקדימו במליצתם כי אם בחטאו מת הלא חכמניות היו הלא טוב להם אם הי' מת על מטתו ולא בחטאו כדברי ר"ע מקושש זה צלפחד. וכי מפני שחילל שבת לא יגרע. ודאי מה שאמרו בעדת קרח לא הי' לדעת רז"ל עדת קרח לא בטלו חלק בא"י. אבל אמרם בחטאו מת לכאורה דבר שפתי' אך למותר:

והנראה בזה קרוב לאמת. ע"פ גמ' דסנהדרין דף ל"ז והיה ביום הנחילו את בניו ביום אתה מפיל נחלות ואי אתה מפיל נחלות בלילה. אלא מעתה מאן דמיירי ביממא יירתון לי' בניו. ומאן דשכיב בלילה לא ליירתון לי' בני' ומשני דין נחלות קאמר. דתני' והיתה לכם לחקת משפט אורעה כל הפרשה כולה להיות דין כדרב יהודא אמר רב דהאמר רב יהודא אמר רב שלשה שנכנסו לבקר את החולה. רצו כותבין. רצו עושין דין. ואמר רב חסדא לא שנו אלא ביום. (ר"ל דביום הוי צוואות מת דין פסוק ואין צריך עוד לדיינין). אבל בלילה כותבין באין עושין דין דהוי להו עדים ואין עד נעשה דיין ע"כ. הנה הדרשה זה מפסוק והיתה לבני ישראל לחקת משפט נתחדש לנו בפ' נחלות שזכו בנות צלפחד לכתוב על ידם. אבל קודם לזה לא הוי ידענו דצוואת המת קרוי משפט. וע"כ צ"ל הא דכתיב ביום הנחילו את בניו ביום אתה מפיל נחלות ואי אתה מפיל נחלות בלילה. וא"כ מאן דשכיב ביממא יירתון לי' בני' ומאן דשכיב בלילה לא לירתון לי' בניו. ושמא ישיב להם משה רבינו שמת בלילה ולית להו למימר למה יגרע. לכך חכמכיות היו והקדימו בחטאו מת ר"ל מקושש הוו וקיי"ל דיני נפשות דכין ביום כדכתיב נגד השמש וא"כ למה יגרע ודו"ק:

תוכן העניינים

תורת נתנאל על התורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה