אור ברסלב
תורת נתנאל על התורה חומש במדבר › פרשת מסעי

תורת נתנאל על התורה· רבי יעקב נתנאל ווייל

חומש במדבר · פרשת מסעי

פרשת מטות

כתיב בפ' צו ואת הדם יצק אל יסוד המזבח. שבמזרח ודרום לא הי' למזבח יסוד. דכתיב בפ' ויקרא ואת כל דם הפר ישפך אל יסוד מזבח העולה. מלמד שעולה טעונה יסוד שנתן שתי מתנות שהן ארבע בקרן מזרחית צפונית. והדר בקרן דרומית מערבית. מ"ט לפי שלא הי' בחלקו של טורף דאמר רב שמואל בר רב יצחק מזבח אוכל בחלקו של יהודא עד אמה אחת ע"ע אורך דרום ואורך מזרח עד אמה אחת כך איתא בזבחים דף נ"ג. והקשתי מזה על הא דדריש רבא שם דף נ"ד מאי דכתיב שמואל א' י"ט וילכו דוד ושמואל ישבו בנויות ברמה. וכי מה ענין נוית אצל רמה. אלא שהיו יושבין ברמה ועוסקין בנויו של עולם. אמרי כתיב וקמת ועלית אל המקום מלמד שבהמ"ק גבוהה מכל א"י. וא"י גבוה מכל ארצות לא היו ידעי דוכתי'. אייתי ספר יהושע בכולהו כתיב וירד ועלה הגבול. ותאר הגבול. בשבט בנימין כתיב ועלה לא כתיב וירד. אמרי ש"מ הכא הוא מקומו. סבר למבנייהו בעין עיטם דמדלי אמרי ניחת בי' קליל כדכתיב בין כתפיו שכן. ואיבעית אימא גמירי דסנהדרין בחלקו של יהודא ושכינה בחלקו של בנימין. ואי מדליון לי מתפליג טובא. מוטב דנחית פורתא כדכתיב ובין כתפיו שכן. על דבר זה נתקנא דואג האדומי בדוד. כדכתי' כי קנאת ביתך אכלתני. ע"כ המאמר:

א וקשה דלפי שמוכח מקרא דבמזרח ודרום לא הי' יסוד משום שהי' בחלקו של יהודא. ואם הי' בונה העזרה בראש ההר אז הי' מזבח בחלק בנימין. ראוי למזרח ודרום להיות להם יסוד. וה"ל לינחות דוד ושמואל פורתא מהאי קרא אל יסוד מזבח העולה:

ב וע"ק לפי מה דאמרינן ביומא דף ל"א דעין עיטם הי' גבוהה מקרקע עזרה פ"ג אמות. וכתבו תוס' שם ד"ה אמה דמלבד הצואר וראש גובהה של אדם שלש אמות. והצואר והראש דבר מה יותר מחצי אמה. ע"כ עד כתפיו הוא חלק שביעית מאורך הגוף. והנה הר הבית הוי ת"ק אמות. ונמצא חלק השביעי' היו הראש עולה ע"א אמות. ועיין עיטם חד קרקע עשתה כ"ג אמות:

ג ותו הא דקאמר ואיבעית אימא גמירי דסנהדרין בחלקו של יהודא וכו'. ולמה צריך טעמא אחרינא. ולא ניחא לי' בטעמא קמייתא. דאמרי נחתי בי' קליל דכתיב ובין כתפיו שכן. ובמאי קמפלגי:

ד אמאי קאמר ואיבעית אימא גמירי וכו' ואמאי לא קאמר ועוד דגמירי כו' ומתרי טעמא נחית:

ה והאחרון הכביד בטעם אחרינא אמאי מסיים נחית בי' קליל דכתיב ובין כתפיו שכן אך למותר. דאי ס"ל הך סברא דנחית מטעם ובין כתפיו שכן. א"כ לא צריך הך גמירי דסנהדרין בחלקו של יהודא וכו':

ו על מה נתקנא דואג במה שמצא דוד משכנות לאביר יעקב:

בהיתר שני ספיקות הראשונו'. אקדי' מה דאמרינן בזבחים דף נ"ג ע"ב א"ר לוי בר חמא רצועה היתה יוצאת מחלקו של יהודא ונכנסה בחלקו של בנימין. והי' בנימין הצדיק מצטער עליו כל יום לנוטלה שנא' חופף עליו כל היום. לפיכך זכה בנימין הצדיק ונעשה אושפזיכין לשכינה. שנאמר ובין כתפיו שכן. ומעתה זהו מאמר דוד ושמואל. נחית פורתא בין כתפיו שכן היינו אושפזיכין לשכינה. על אותה רצועה שנצטער וא"כ מהאי טעמא צריך לאנחותי. דאלו היו בונין בעין עיטם הי' המזבח בנוי כולו בחלק של בנימין ולמה זכה ובין כתפיו שכן:

ועתה נבוא לבאר הנך ד' קושי':

בזוהר בראשית מזבח העולה הי' יסוד שלו מהלך ע"פ כל המערב וע"פ כל הצפון ואוכל במזרח רק חצי אמה ובדרום חצי אמה. והטעם שהרי במערב דגל מחנה אפרי' שהמה בנימין ואפרים ומנשה שלא חטאו ביוסף שהוא צדיק יסוד עולם. לכן הי' יסוד ע"פ כל המערב. ובצפון הי' דגל מחנה דן. שהמה דן ונפתלי ואשר. בני שפחות שלא היו שונאי' ליוסף לכן גם שם הי' לו יסוד. ובמזרח הי' שם יהודא יששכר וזבולון. והנה יששכר וזבולון בני לאה היו שונאי' גמורי' ליוסף אבל יהודא הי' עושה קצת הצלה שאמר מה בצע. לכן בשבילו הי' חצי אמה יסוד. ובדרום הי' דגל מחנה ראובן שהם ראובן שמעון גד. והנה שמעון שונא גדול ליוסף. אבל ראובן עשה קצת הצלה. גם גד הי' בן זלפה שלא הי' לו כלל שנאה ליוסף. לכן הי' בו ג"כ חצי אמה יסוד ע"כ:

וצריך ביאור א"כ ה"ל ע"פ דרום אמה יסוד חצי אמה בשביל ראובן וחצי אמה בשביל גד. ותרצתי ע"פ מה שבארתי עיין לעיל בפ' וישב מה שכתבתי:

וא"כ לפ"ז הצלת ראובן לא הי' בוודאי הצלת מיתה. כמו הצלת יהודא. ושמעון הוא התחיל לומר לכו ונהרגהו. לכך בצירוף גד די לו חצי אמה יסוד:

וחל עלינו לבאר למה נאיד הזוהר מטעמא דתלמודא שלא הי' למזבח יסוד ע"פ מזרח ודרום שהיא רצועה שם בחלקו של יהודא. משום דרשב"י אזל לטעמי' דהוא סבר בזבחים דף כ"ג ע"א שירי הדם בי"כ הי' שופך על יסוד דרומי דהמזבח הי' כולו בצפון והיינו כולהו בחלקו של בנימין. אבל הש"ס סובר על יסוד מערבי הי' שופך דהמזבח באמצע עזרה הי' וכי פגע ביציאתו מן ההיכל ביסוד מערבי פגע. וכשהמזבח באמצע מגיע המזבח בחלקו של יהודא מש"ה לא הי' למזבח יסוד במזרח ודרום. משא"כ לדעת רשב"י המזבח בנוי בצפון כולה בחלק בנימין. מ"ה צריך לתת טעם אחר למה לא הי' למזבח יסוד במזרח ובדרום. ואם תקשה לך לדעת הזוהר הא כתיב ובין כתפיו שכן. אומר אני לך ראה מה שמצאתי במדרש דכיון דנמצא הגביע באמתחת בנימין היו השבטים מכין אותו בין כתפיו וא"ל גנב בר גנבתי' שנאמר ותגנוב רחל את התרפים. ולכך זכה שנבנה בהמ"ק בגבולו וזהו בין כתפיו שכן:

והנה מה שאמר גמירי דסנהדרין בחלקו של יהודא. היינו מטעם שהמלכו' הוא ליהודא וכתיב מלך במשפט יעמיד ארץ. ובאמת לא היה לו לדוד טעם זה מ' ענוותונתו אך מטעם הראשון. זולת דואג הי' סובר דכולה מזבח בצפון בחלק של בנימין. ולא ידע מפני מה נחית פורתא. משום דסנהדרין הי' בחלקו של יהודא. והא דמסיים כדכתיב ובין כתפיו שכן. היינו שהמזבח כולו בנוי בחלק בנימין שזכה על המכות שהכוהו בין כתפיו. וע"ז נתקנא דואג שהי' חולק על מלכות בית דוד. וסבר שהמלכות שייך לשאול:

וזהו אמר דוד זכור לדוד את כל ענותו. אשר נדר וגו' מצאנוהו בשדי יער. היינו בחלק יהודא שנמשל לארי' שטורף ביער. אבל זאב שהוא בנימין טורף ג"כ בשדה. כלומר מהך טעמא שיהי' המזבח בנוי בחלק בנימין ויהודא. וידוע לך כל היגיעות שהי' לי עד שמצאתי משכנות לאביר יעקב. וע"ד נתקנא בי דואג שהי' סבר מטעם סנהדרין בחלק יהודא נחית:

והנה בס' נפתלי שבע רצון פ' תרומה אומר שהקנאה לדואג הי' דקיי"ל אין מוסיפין על העזרות אלא במלך ונביא וע"א סנהדרין. ואיו איהו מלך אש"מ דדוד הוא נמשח למלך. ולכך עסקו בנויו של עולם. וע"ד קינא:

תוכן העניינים

תורת נתנאל על התורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה