תורת נביאים· רבי צבי הירש חיות [מהרצ"ח]
מאמר תורת נביאים או דברי קבלה · פרק תשיעי
בו ימנו על סדר נכון כל התקנות וגזירות שנמצאו בש"ס מיוחסים להנביאים, ואין אחד שיהיה לו רמז במקרא, רק היה מקובל זאת לחכמינו ז"ל, כי תקנות וגזירות באים לגו מזמן פלוני ומאיש פלוני:
והנה עד כה דברנו ממשפט אותן ההלכות והדינים, שהוציאו חז"ל מכתבי קודש שנתחברו מן הנביאים, הן שהוציאו ע"פ דרכי המדות הנדרשות או שבאו מפורש, דהיכי דאין הנושאים סובלים שיהיו דינים הללו מקובל מסיני, אזי נדון אותם רק כשאר תקנות וגזירות ומשמרת חז"ל, ועתה נדבר מאותן התקנות וגזירות אשר נתיחסו בש"ס להנביאים, ואף על גב דאין להם רמז בכתבי קודש. רק היתה קבלה שומה בפי בעלי הקבלה האמיתים, כי ענינים אלו מיוחסים לנביא פלוני, ומשפט אלו התקנות אינם רק מדבריהם ואין יתרון לתקנת משה רבינו על תקנת החכמים, ואסדר אותם כאן לפי סדר זמניהם:
משה רבינו אדון הנביאים ומבחר היצורים, גם מאתו נמצאו תקנות וגזירות אשר לא מטעם הנבואה אמרם רק משום תיקון העולם. שבעת ימי המשתה ושבעת ימי אבלות משה רבינו תיקן, (ירושלמי פ"ק דכתובות) ורמב"ם פ"א מהלכות אבל הלכה א' ומכל מקום קי"ל הלכ' כדברי המיקל באבל, והיינו דלא נחשב רק כתקנה דרבנן וספק דרבנן לקולא.47 ברכת הזן משה רבינו תיקן (ברכות מ"ח ע"ב) ואף על גב דברכת המזון דאורייתא, מכל מקום נוסח ומטבע הברכות אינו רק תקנת משה, ועיין רמב"ן בהשגות לספר המצות שורש ראשון הביאו מרן הכ"מ פ"ד מהלכות ברכות ה"א דנוסח ברכת המזון אינו רק מדבריהם, ומנימין רעיא דאמר בריך רחמנא מרא דהאי פיתא יצא בו מן התורה אף על גב דשינה ממטבע ברכות של משה רבינו. משה רבינו תיקן שיהיו קורין הלכות חג בחג הלכות עצרת בעצרת וכו' (מגילה ל"ב ע"א). משה רבינו תיקן שמונה משמורת בתי כהונה (תענית כ"ז ע"א) – ועיין ספר המצות להרמב"ם מ"ע ל"ו דעיקר המשמורת הוא מ"ע של תורה דכתיב ובא בכל אות נפשו ושרת בשם ה' וגו' לבד ממכריו על האבות ודרשו דהכונה על המשמורת, אבל חילוק המשמורת לשמונה בתי אבות הוא תקנת משה -משה רבינו תיקן שיהיו קורין בשבת ובשני ובחמישי (רמב"ם פרק י"ב מהלכות תפלה ה"א). ואף על גב דבש"ס (ב"ק פ"ב ע"א) אמרינן דנביאים שהיו בימי משה תקנו קריאת התורה, כתב מרן כיון שמשה רבינו היה הגדול בבית דינו מיחס רבינו תקנות נביאים של זמנו אליו ע"ש. נתינים משה רבינו גזר שלא יבאו לקהל (יבמות ע"ט ע"א). ואפשר דע"ז כיונו חז"ל (שבת למ"ד ע"א) דאלו משה רבינו גזר כמה גזירות ותקן כמה תקנות ועומדים לדודות, וע' רש"י שם דפירש גם כן דקאי על תקנת משה בהך שיהיו דורשין בענינו של יום, והרב מהרש"א תמה על דברי רש"י דגזירות לא אשכחן מן משה. ועיין בספר יוחסין שכתב דש"ס דשבת לא קאי על תקנת משה, רק על תורת משה אף על גב דהתורה נאמרה מפי הגבורה, מיחס אותה למשה עצמו והביא היוחסין ראיה לדבריו מן מה שמצינו במדרש קהלת פיסקא וראיתי את כל מעשה האלהים משה כתב בתורתו לא תבערו אש בכל מושבותיכם, אף על גב דהקב"ה כתב זאת בתורתו מכל מקום מקרי תורת משה48 אולם לא צריך לכל זה דבודאי העיקר כפירש"י דהכונה כאן על תקנ' וגזירות משה וראינו דגזר על נתינים להרחיקם, ועוד ראיתי בפני יהושע רפ"ד דר"ה דהביא בשם הסמ"ג דאיסור הזאה בשבת אע"ג דאינה רק שבות בעלמא, מ"מ כבר היתה בימי משה, ומביא ג"כ דזה הוא באמת בכלל מה שאמרו משה רבינו גזר כמה גזירות ע"ש:
יהושע תיקן עשרה תקנות בשעת כיבוש ארץ ישראל, וחשש בטובת הארץ ויושביה, ומנויים כלם (ב"ק פ"א ע"ב) ברכת הארץ יהושע תיקן (ברכות מ"ח ע"ב). גם הוא גזר על נתינים להרחיקם (יבמות ע"ט):
פנחס היה נביא ונחשב בסדר עולם, ובסוף ס' הלכות גדולות ורש"י (מגילה י"ד ע"א) הביאם,t דמה דמצינו בקרא ויעל מלאך ה' מן הבוכים זה פינחס, וגם מאתו נמצא בפרקי דר"א הביאו הרמב"ן בהשגות לס' המצות מל"ת קצ"ד דע"י מעשה בנות מדין, עמד פינחס והחרים על ישראל בסוד שם המפורש ובכתב הנכתב על הלוחות, שלא ישתה אדם סתם יינם ומאותו שעה נאסר סתם יינם לישראל ע"ש:
שמואל הרמתי תיקן ששה עשר משמורת (תענית כ"ז ע"א), עמוני ולא עמונית דרש זה נשמע מבית דינו של שמואל (יבמות ע"ז ע"א) - רמב"ם פי"ב מה' איסורי ביאה כתב דהוא הלכה למשה מסיני, ונעלם מאתי מהיכן הוציא רבינו זאת ובמאמ' הלכ' כ' דדבריו נובעים מן ירושלמי יבמות - כך מקובלני מבית דינו של שמואל כל המוסר עצמו על דברי תורה אין אומרין הלכה משמו (ב"ק ס"א ע"א):
דוד המלך היה נביא בין הנביאים הראשונים (סוטה מ"ח ע"ב) משמתו נביאים הראשונים זה שמואל דוד ושלמה, על ישראל עמך ועל ירושלים עירך דוד תיקן (ברכות מ"ח). גם תיקן כ"ד משמורת (תענית כ"ז ע"א) - זה נזכר גם בדברי הימים - גם הוא גזר על נתינים להרחיקם (יבמות ע"ט) יחוד פנויה בית דינו של דוד גזר (ע"ז ל"ו ע"ב):
שלמה המלך היה ג"כ נביא כמו שהבאתי מש"ס (סוטה מ"ח) נביאים הראשונים שמואל דוד ושלמה, וע' (יומא ל"ו ע"א) ר' מאיר אומר זכר צדיק לברכה אמר נביא לישראל בשעת שאני מזכיר צדיק עולמים תנו ברכה, הרי דמכנה לשלמה בשם נביא וכן נמנה בה"ג ורש"י מגילה י"ד בין נביאים. על הבית הגדול והקדוש שלמה תיקן, (ברכות מ"ח). עירובין ונטילת ידים שלמה גזר, (שבת י"ד ע"ב עירובין כ"א) שניות לעריו' שלמה גזר עליהם (יבמות כ"א ע"א) וע' תוס' שם ד"ה א"ר יוחנן דהקשו דלמה לא חשיב לי' (שבת י"ד) בין תקנות שלמה ע"ש, שלמה תיקן שיהיו הולכי דרכים מותרים להלך בשבילין שבשדות, רמב"ם פ"ה מה' נזקי ממון ה"ד:49
יהושפט היה בזמן הנביאים ואמרינן (פסחים צ"ב יבמות ז' זבחים ל"ב) על קרא ויעמוד יהושפט בקהל יהודה בחצר החדשה. דבאותו מעמד נתחדש הדין דטבול יום לא יכנס למחנה לויה, וע' בש"ס פסחים דכ' דכך היה קבלה ביד החכמים דאז במעמד הנ"ל נתחדש דין זה, ולא קשה קו' התוס' (זבחי' ל"ב) דהרי דב' זה אינו נדרש מקרא רק דכך היתה קבלה אצלם:
יהוידע כהן גדול היה ג"כ בזמן הנביאים, ובמשנה שקלים פ"ו משנה ו' אמרינן זה מדרש דרש יהוידע הכהן אשם לה' אשם לכהן, כיצד יתקיימו שתי המקראות, מכאן שכל דבר שהוא משום חטא הבשר לשם והעורות לכהן, ואע"ג דהיה בימיו של יהוידע נביאים מ"מ היה מתנהג בענין התורה, כמו שיתנהגו שאר החכמים בדרשות המקראות -
דניאל היה ג"כ נביא ובמגילה ט"ו ע"א אמרינן ברוך בן נריה ושריה בן מעשיה ודניאל, נתנבאו בשנת שתים לדריוש, ואע"ג דרש"י (מגילה י"ד ע"א) מחק את דניאל מן מנין מ"ח נביאים, לפי שיטת בבלי (מגילה ג' ע"א) דאינהו עדיפי מיני' דאינהו נביאי ואיהו לאו נביא ע"ש, הרי דדניאל לא הוי נביא, אבל באמת רש"י בעצמו פירש לעיל (מגילה ג' ע"א) דאיהו לאו נביא, היינו דלא נשתלח במצות ה' לנבאות לישראל ע"ש. ובאמת ע"ד זה היתה ג"כ נבואות האבות ונבואת דוד ושלמה, ומ"מ נחשבו בין מנין מ"ח נביאים, וע' בספר באר שבע בחי' לפ' חלק ובס' טורי אבן להגאון בעל שאגת ארי', דהתעוררו באמת להקשות על דברי רש"י הללו, וע' רמב"ם ה' יסודי התורה פ"ז ה"ג דלמד ענין חלות הנבואה ועל איזה אופן תהיה, מדניאל דכתיב בי' והודי נהפך למשחית, הרי דמוכח מהרמב"ם דחשבו במנין הנביאים, וע' מורה נבוכים פמ"ה לשני שעשה דוד ושלמה ודניאל ואיוב בכת אחד, ואמר כי אינם מכת ישעיה ירמיה ונתן וכדומה ע"ש, והנה מצינו דשמן של עובדי כוכבים ומזלות דניאל גזר עליהם (ע"ז ל"ה ע"ב):
עזרא היה בזמן הנביאים האחרונים, ולדעת חז"ל (מגילה ט"ו ע"א) מלאכי זה עזרא והיה בעצמו נביא, ע' תוס' (יבמות פ"ו ע"ב) ד"ה מפני מה קנסו ללוים דכ' באמצע דבריהם וקי"ל עזרא זה מלאכי - דבריהם לכאורה צ"ע דאיך שייך לומ' וקי"ל בדבר שאינו נוגע לדינא, ואם כונת התוס' דסוגיא דעלמא הולכ' בדיעה זאת, גם זאת לא ידעתי מנין דדיעה זאת היא עקרית (ובמגילה ט"ו ע"א) אינו מוכרע - עשרה תקנות של עזרא מפורשים ש"ס (ב"ק פ"ב ע"א). עזרא תיקן שיהי' קורין קללות שבתורת כהנים קודם עצרת וקללות של משנה תורה קודם ר"ה (מגילה ל"א ע"ב). וע' (ב"ב כ"ב ע"א) עזרא תיקן שיהיו מושיבין סופר בצד סופר, והתוס' מחקו שם גירסא זו, מפני דלא נכללה בין שאר תקנות עזרא המנויים בפ' מרובה ע"ש, אולם דבריהם צ"ע דהרי תקנה זו דסוף מגילה, שיהי' קורין קוד' עצרת בקללות שבת"כ ג"כ לא נמנה במס' ב"ק בין שאר תקנותיו. עזרא קניס ללוים שלא יתנו להם מעשר (יבמו' פ"ו ע"ב וחולין קל"א). וע' רמב"ם פי"ד מה' תפלה ה"ז דעזרא תיקן שלא יעלו הכהנים בסנדלהן ומרן מחק גירסא זאת ע"ש:
חגי זכריה ומלאכי נביאים האחרונים בישראל (סוטה מ"ח ע"ב) וגם מהם נמצאו דינים והלכות אשר לא מטעם הנבואה אמרום, על מדוכה זו ישב חגי הנביא והעיד שלשה דברים, צרת הבת אסורה לאחין, ועמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית, ואין מקבלין גרים מן התרמודים50.
שמאי הזקן אומר משום חגי הנביא, האומר לחברו צא הרוג את הנפש המשלח חייב, שנאמר ואותו הרגת בחרב בני עמון, והנפלא בזה דהנביא זה מדייק מדברי נביא אשר קדם לו מפני שנכתב בדרך סיפור דבר הנביא אל דוד. העיד ר' סימאי משום חגי זכריה ומלאכי על שני אדרי' רוצה לעשות שניהם מלאים עושים שניהם חסרים עושים, (ר"ה י"ט ע"ב). רובע עצמות מפי השמועה אמרו מפי חגי זכריה ומלאכי (נזיר נ"ג ע"ב). חיוב ראשית הגז מפי השמועה אמרו מפי חגי זכרי' ומלאכי (חולין קל"ז ע"ב). זמן מעשר בהמה מפי השמועה אמרו מפי חגי זכריה ומלאכי (בכורות נ"ח ע"א):
נביאים שהיו בימי משה תקנו הלל על הסדר (פסחים קי"ז), וע' השגות לס' המצות שורש ראשון. חיבוט ערבה תקנת נביאים (סוכה מ"ד ע"א) ק"ך זקנים ובהם כמה נביאים תקנו תפלות וברכות על הסדר (מגילה י"ז ע"ב). בור הרבים נביאים שבניהם התירו (עירובין ק"ד ע"ב) ופירש"י חגי זכריה ומלאכי. חגי זכריה ומלאכי עזרא וזרובבל ויהושע כהן גדול, קבצו את כל העם בהיכל ה' בג' מאות כהנים וג' מאות שופרות, והיו מחרימים ומנדין את הכותים שלא יאכל אדם מישראל פת כותי, (תנחומא פ' וישב) וכן הוא בילקוט מלכים ועיין תוספות חולין ד' ע"א הביאו ענין זה בשם פרקי דר' אליעזר. - וענין חרם זה נזכר בעצמו בחרם פינחס על המדינים ויש לעיין בזה -. עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית תקנת נביאים (משנה פ"ד דידים) - יש לעיין אם הוא בעצמו עדות של חגי הנביא (יבמות ט"ו ע"א) שהזכרתי לעיל שלשה נביאים עלו עמהם מן הגולה ואחד העיד שמקריבין אף על פי שאין בית (זבחים ס"ב ע"א):
מכל הנ"ל תדע ותשכיל אמתות דברינו, אף על פי שהנביאים נבאו מפי ה' לייסר את העם מ"מ במצות ודינים חקרו ודרשו גזרו ותקנו כשאר חכמי כל דור ודור, ואין להם שום יתרון והוספת מעלה על שאר תקנות חכמים, כי מה שיעשו יהושע ופנחס מכח הסברא ומכח דרכי הדרוש המקובל בהוצאות הדינים, כן יעשו רבינא ורב אשי, וזה מה שרצינו לבאר. והרחמן יאר עינינו במאור תורתו ויגלה לנו תעלומות הכמה, גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך, ואדע דרך אלך למען לא אכשל במעגליך: הסר ממני דרך שקר והדריכני באמיתך: