אור ברסלב
תורת חיים על שבועות פרק שלישי - שבועות שתים › דף כח

תורת חיים על שבועות· רבי אברהם חיים שור

פרק שלישי - שבועות שתים · דף כח

דף כז

ואי לא חשיב לאיתשולי עליה כתבו התוספות דנראה אם לא שייר אלא פחות מכזית חייב עליה אע"ג דאמר שלא אוכלנה דאין דעתו שלא ישייר פחות מכזית ומייתי ראיה דאי מיפטר עד שיאכל גם אותו פחות מכזית א"כ אמאי לא חשיב לאיתשולי עליה מ"ש משבועה שלא אוכל כל שהו וכו' וקשה דא"כ מאי איצטריך לאיתשולי עליה הא מעיקרא לא היה נשבע מפחות מכזית וכיון דלא קא משתבע עליה אין צריך שאלה וליכא למימר כיון דכבר עבר על שבועתו אי הוה חשיב לאיתשולי עליה היה נשאל עליה ולא עבר למפרע כדאמר באוקימתא קמייתא מגו דמהניא שאלה כו' דהא משמע דהשתא הדר ביה מסברא קמייתא ולא אמרינן מגו דמהניא שאלה וכו'. ועוד תימה לאוקימתא קמייתא דמוקי לה דאמר שלא אוכל ומגו דמהניא ליה כו' תיקשי נמי מאי איריא כזית אפי' כל שהוא נמי ואי משום דכזית חשיב לאיתשולי עליה כדאמר הכא א"כ אמאי לא מפרש לה ש"ס הכי מעיקרא אלא ודאי צ"ל דלאוקימת' קמייתא ניחא דכיון דאמר לא אוכל חלה השבועה על כל כזית וכ"ת שבה שבה דאין אכילה בפחות מכזית הלכך אם שייר כזית כיון דחלה עליו שבועה שייר ביה נמי שאלה ואמרי' שפי' מגו דמהניא שאלה וכו' אבל שייר פחות מכזית כיון דלא חלה שבועה עליו לא שייך ביה שאלה וליכא למימר מגו וא"כ לאוקימתא בתרייתא דאמר שלא אוכלנה נמי אמאי לא קאמר הכי דכי שייר כזית כיין דחלה עליו שבועה שלא אוכלנה שייך ביה שאלה וכי לא שייר כזית כיון דלא חלה עליו שבועה מעיקרא דאין דעתו שלא ישייר פחות מכזית כמ"ש התוס' ועוד דאין אכילה בבציר מכזית לכך לא שייך ביה שאלה. לכך נראה דכל האומר שבועה שלא אוכלנה דעתו שלא ישייר כלום אפילו פחות מכזית והתוס' דמייתי ראיה מן הפירורים הנושרים לאו ראיה היא דמידי דאורחא שאני דדרך להיות פירורים נושרים בשעת אכילה שלא מדעת ואדעתא דפירורים ודאי לא קא משתבע אבל חתיכה בציר מכזית דלאו אורחיה ליפול דעתיה עלויה להכי כי משייר פחות מכזית מדעתו הוי שיור ופטור. ומ"ש התוס' דאם כן אמאי קאמר דלא חשיב לאיתשולי עליה מ"ש משבועה שלא אוכל כל שהוא דהתם פשיטא שיכול לישאל נמי לאו ראיה היא דשאני התם דחשובי אחשביה לההוא כל שהוא לחודיה כמות שהוא כיון דנשבע עליו לחוד ולהכי מצי נמי למישאל עליו אבל הכא לא אחשביה לההוא פחות מכזית לחודיה דלא נשבע עליו אלא בכלל כל הככר כולו דשלא אוכלנה אכל הככר כולו דוקא קאי ואם לא אכל אלא ההוא פורתא לחודא לא קא מחייב אא"כ אכל נמי שאר כל הככר לכך לא חשיב בציר מכזית לאיתשולי עליה כיון דלאו עליה לחוד הוה קא משתבע דכי היכי דלא הוה משתבע אשאר כל הככר הכי נמי לא הוה קא משתבע אההוא פורתא לחודא. ולכך קאמר אי שייר כזית חשיב לאיתשולי כו'. ובש"ע טור י"ד סימן רל"ח כתב שבועה שלא אוכלנה אינו חייב עד שיאכל כולה ומ"מ אם שייר ממנו פחות מכזית חייב כאלו אכלו כולו והיינו כמ"ש התוס' ומה שכתבתי נראה לי:

תוכן העניינים

תורת חיים על שבועות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה