אור ברסלב
תורת חיים על שבועות פרק שביעי - כל הנשבעין › דף מז

תורת חיים על שבועות· רבי אברהם חיים שור

פרק שביעי - כל הנשבעין · דף מז

דף מו

היכי תנן ר' יוסי אומר יחלוקו או ר' מאיר אומר יחלוקו ונפקא ליה מינה כי היכי דלידע הלכתא מאי דקיימא לן ר' יוסי ור' מאיר הלכה כר' יוסי ולהכי כי אמר ליה לא ידענא סא בעי מיניה הלכתא מאי:

רבותינו שבבבל רב ושמואל נראה דכי היכי דסבירא להו דאם מת לוה בחיי מלוה יתמי מלוה מפסידין אע"ג דלא הוה רמיא על אביהן אלא שבועה דרבנן אפ"ה סבירא להו דאלימא תקנתא דרבנן הכי נמי גבי שניהן חשודין מסתמא סבירא להו דחזרה שבועה למקומה דאמר ר' מאיר היינו לסיני ומפסיד התובע כשהוא חשוד ואין יכול לישבע אע"ג דלא רמיא נמי על התובע אלא שבועה דרבנן דחכמים תיקנו בחשוד שישבע התובע ויטול אפ"ה אלימא תקנתא דרבנן שאם אינו יכול לקיים אותה מפסיד ורש"י ז"ל פי' דהא דרב ושמואל הוי דומיא דשניהן חשודין משום דגם יתמי לוה אין יכולין לישבע וקצת קשה דהא יתמי לוה לאו בני שבועה נינהו דשבועה לאו עלייהו רמיא:

אמר ר' טורח שבועה זו למה פירש"י ז"ל ששניהן באין לב"ד שתצא שבועת שוא מביניהם ולא משמע כן מדנקט למה משמע דקשיא ליה למה לי שבועה והלא בלא שבועה סגי. ועוד דקא"ל ר' חייא תנינא שניהן נשבעין ונוטלין מב"ה ופירש"י ז"ל תנינא כבר שנית לנו וסתמת במשנה שניהן נשבעין ונוטלין ופירושו תמוה חדא דבמתני' לא קתני שניהן נשבעים ונוטלין מב"ה אלא הוא נשבע ונוטל והן נשבעין ונוטלין קתני וא"כ אמאי לא נקט לישנא דמתני' ועוד דבפ"ק דב"מ פריך ש"ס ותו הא דתני ר' חייא שניהן נשבעין ונוטלין מב"ה נימא מגו דחשיד אממונא חשיד אשבועתא אמאי מייתי לה מברייתא א ולא מייתי לה ממתני' דהכא וכן הקשה שם רש"י ז"ל. ועוד מדנקט התם ותו הא דתני ר' הייא כו' משמע דברייתא היא וא"כ לן פירש"י ז"ל הכא דא"ל כבר סתמת לנו במשנה שניהן נשבעין ונוטלין ובא לאו מתני' מייתי ליה אלא ברייתא. ועוד דא"כ לא חידש ליה ר' חייא כלום דרבי נמי הוה ידע מתני'. ועוד דקאמר קיבלה מיניה או לא קיבלה מיניה מאי קבלה שייך בכה"ג ונראה לפרש דר' הוה סבר דהא דתנן הוא נשבע ונוטל והן נשבעין ונוטלין לאו דשניהן נשבעין ונוטלין מב"ה קאמר אלא הוא נשבע ונוטל מב"ה והן נשבעין ונוטלין מן החנוני ונמצא דחנוני מפסיד והיינו דקא מתמה רבי טורח שבועה זו דחנוני למה לי כיון דפועלים חוזרין ונשבעין ונוטלין מחנוני הוה להו לתקן שישבעו פועלין ויטלו מב"ה ויפסיד חנוני ולמה הטריחו את החנוני לישבע חנם והשיב לו ר' חייא דברייתא תנינא דשניהן נשבעין ונוטלין מב"ה דב"ה מפסיד ולא חנוני ולכך חנוני נמי נשבע. והשתא ניחא דבפ"ק דמציעא דפריך מדר' חייא ולא ממתניתין משום דמדרבי חייא אלימא ליה לאקשויי דע"כ חד מנייהו חשיד אממונא דשקיל ממונא שלא כדין אבל מתני' איכא לפרושי כדר' דהוא נשבע ונוטל מב"ה והן נשבעין ונוטלין מחנוני קאמר ואתי נמי שפיר הא דבעי אי קיבלה מיניה או לאו:

תוכן העניינים

תורת חיים על שבועות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה