תורת חיים על שבועות· רבי אברהם חיים שור
פרק רביעי - שבועת העדות · דף לו
יכך אלהים וכן יככה זו היא אלה הכתובה בתורה תימה דלא גמרינן לעיל אלא שבועה שאון עמה אלה שהיא כשבועה שיש עמה אלה אבל אלה שאין עמה שבועה כיש עמה שבועה מנא לן כמ"ש התו' ונראה כגירסת הספרים דגרסינן ומניין לעשות אלה שאין עמה שבועה כאלה שיש עמה שבועה ושבועה שאין עמה אלה כשבועה שיש עמה אלה והכי פי' דבריית' מעיקרא יליף דאלה אע"ג דמשמעותה ל' קללה מ"מ אינה אלא בשבועה מדכתיב בסוטה בשבועת האלה ובתר דמייתי לה דאלה תרתי משמע שבועה שהיא בקללה יליף מייתורא דקול ולא כתיב ושמעה אלה לומר לך דבשמעה אחד משתי הקולות חייב בין קול שבועה בלא קול קללה בין קיל קללה בלא קול שבועה דהי מנייהו מפקת דהא קול סתמא כתיב וליכא למימר דדוקא קול שבועה קאמר דא"כ לכתוב בהדיא ושמעה שבועה ותו לא ואי לאו דילפינן מעיקרא דאין אלה אלא בשבועה איכא למימר דקרא לא איירי בשבועה כלל דסתם אלה קללה לחודא במשמע. והכי אית' בירושלמי מי דפרקין אין לי אלא אלה שיש עמה שבועה מניין שאין עמה שביעה כיש עמה שבועה ת"ל ושמעה אלה ושמעה קיל לעשות שאין עמה אלה כיש עמה אלה. הא אלה בלא שבועה לא ר' יוסי בשם ר' יוחנן לא שנויא היא אלה בלא שבועה היא כשבועה בלא אלה.
והוא דאמר לאו לאו כתבו התו' ולאו דשבועה ממש היא וכו' אבל הראב"ד כתב וכן לאו לאו והן הן אם נתכוין ללאו והן שאמר סבירא שבועה היא וכן ימין ושמאל אם נתכוין לימין ושמאל הבור' שבועה היא וכ"כ הטור סי' רל"ו ובש"ע שם משמע דאזלינן בתר כוונתו וקשה קצת דא"כ אמאי כתב שם מי שנשבע בשמים ובארץ ובשמש אף על פי שאין כוונתו אלא למי שבראן אינה שבועה משמע דלא אזלינן בתר כוונה ויש לחנק בין שמים וארץ לבין ימין ושמאל והן ולאו:
הכי גרסי' בספרים ישנים אלא לעולם לא תיפוך וכי לית ליה בממונא וכן אלא דרש"י ז"ל ור"ח הגיהו לעולם תיפוך משום קושיא דשתוי יין לרבנן ודוחק להגיה הספרים. ועוד תימה כיון דמעיקרא בעי למימר דשבועה דמתני' איסורא היא ולא ממונא והשתא צריך ל מר דשבועה דמתניתין נמי על ידי ממון היא באה א"כ חסר דהוה ליה לפרש ולמימר נמי דאיסורא דמתני' אית ביה ממונא כי היכי דמפרש לה הא דסוטה. וע"ק דאמאי קאמר רבינא אלא מעתה ושתויי יין כו' בלאו הכי נמי תקשי אמתניתין דקתני וחכמים פוטרין ולא אמרינן מכלל לאו אתה שומע הן א"כ שתויי יין ופרועי ראש דבמיתה הכי נמי דלית להו. ע"ק מעיקרא כי פריך והא לית ליה לר' מאיר מכלל לאו וכו' אמאי לא פריך נמי שחכמים דפוטרין והא אית להו בעלמא מכלל לאו אתה שומע הן. לכ"כ כמ"ש הרמב"ן ז"ל דאף על גב דשמעינן להו לרבנן בעלמא דאית להו מכלל לאו אתה שומע הן הכא משום הכי פטרינן דבעינן קרא כדכתיב ושמעה קול אלה אבל לא שמעה ברכה ונשמעת מתוכה קללה. והשתא ניחא דשבועה דמתני' איסורא גרידא הוא דהא עדים הוא דקא עבדי איסורא ובדידהו ליכא ממונא. ושפיר גרסינן אלא לעולם לא תיפוך וכי לית ליה בממונא כו' וטעמיהו דרבנן דפטרי משום דבעינן ק וא כדכתיב אבל בעלמא אית להו מכלל לאו כו' אפילו בממונא. ומה שהקשה ר"ת ז"ל מהא דבספ"ק דנדרים דלית ליה לר' מאיר גבי נדר מכלל לאו כו' אע"ג דליכא אלא איסורא תירץ רבינו נסים ז"ל בפ' שני דנדרים דנדר איסורא דאית ביה ממונא הוא משום דלא משכחת בהו בלא חפצא דהא אינם חלים על דבר שאין בו ממש אבל שבועות אינן אלא איסור גרידא שהוא חל בגופו כיון דאיסור גרידא נינהו אפילו לרבי מאיר מודה דאמרינן בהו מכלל לאו אתה שומע הן: