אור ברסלב
תורת גיטין על גיטין פרק ח - הזורק › דף עח:

תורת גיטין על גיטין· רבי יעקב לורברבוים מליסא

פרק ח - הזורק · דף עח:

דף עח.

תוס' ד"ה אם יכול לנתקו ומה שקופצת ידי' אח"כ וכו' ולכאורה קשה דהאיך יתרץ הר"י מה שהקשה התוס' אח"כ מהא דערק לי' חרציה וכו' ונראה דדעת ר"י דדוקא בערק לי' חרצי' דהיינו שמצמצם עצמו בשעת נתינה והרי עושה הבעל מעשה בשעה שהאשה מקבלת הגט והוי מעשה נתינה וכן כשמרפה ידיו בשעת קבלה עושה מעשה בשעת נתינה אבל בגוונא שכתב ר"י שהיא קופצת ידה שאין הבעל עושה שום מעשה בשעת נתינה אינה מגורשת:

גמ' היתה ידו עשויה כקטפרס. ברשב"א הקשה הא בב"מ דף י"ב אמרינן דמתגלגל כמונח דמי ותירץ דבגט באויר שאין סופו להניח ודאי דאינה מגורשת משום דכתיב ונתן והא דתנן כיון שהגיע לאויר מחיצות מגורשת אע"ג שנשרף קודם שנח התם לאחר שנח באויר וראוי לנוח קלטתו הרוח או האש מש"ה מגורשת ואח"כ בד"ה הא דמקשי ותתגרש מאוירא דד' אמות כתב וז"ל קשה לי דהא קיימ' לן דאויר שאין סופו לנוח לאו כמונח דמי ואיכא למימר משום דבעי' דלא איפשט' הוא וה"ק תפשוט דלאו כמונח דמי או תפשוט דד"א אין להם אויר וכו' עי"ש ולכאורה תמוה דהא מסיק לעיל דבגט אויר שאין סופו לנוח לאו כמונח דמי ובודאי אינה מגורשת. ולכן נראה דשלשה חילוקים יש לדעת הרשב"א דאם בשעה שיצא הגט מתח"י הבעל לא הי' ראוי לנוח ברשות האשה ודאי לא נתגרשה שלא קרינן בי' ונתן כלל דהא אינו נותן לרשותה כלל אבל אם בשעה שיצא מיד הבעל הי' ראוי לנוח ברשות האשה וקודם שבא לאויר מחיצות האשה בא רוח או אש באויר מחיצות שלה ומיד שהגיע לאויר מחיצות שלה לא הי' שוב ראוי לנוח תלי' בהאיבעי' דלא איפשט' דבעי לה בב"מ אי אויר שאין סופו לנוח קני כיון שבשעה שהגיע לאויר מחיצות היה אויר שאין סופו לנוח ולענין ממון אף שבשעה שיצא מיד הנותן לא הי' ראוי לנוח מ"מ תלי' בהאיבעי' דלא איפשטא דבעי בב"מ דבממון לא בעי ונתן רק אויר מחיצות לקנין ותלי' בהאיבעי' הנ"ל ואי בשעה שהגיע לאויר מחיצות של האשה או של המקבל הי' ראוי לנוח ואחר שהגיע לאויר מחיצות שהי' ראוי לנוח בא רוח או אש וקלטתו גיטה גט וקנינו קנין בודאי:

תוכן העניינים

תורת גיטין על גיטין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה