אור ברסלב
תורת גיטין על גיטין פרק ח - הזורק › דף עח.

תורת גיטין על גיטין· רבי יעקב לורברבוים מליסא

פרק ח - הזורק · דף עח.

דף עז.

תוס' ד"ה אינו גט. ומיהו קשה דבהניזקין וכו' פי' לדבריהם דבשלמא אי אמרינן שאצ"ל רק הא גיטך בכדי שנדע שהבעל נתן בתורת גירושין ולא בתורת פקדון לא קשה מהך דהניזקין דבזה ודאי סגי כשאומר בפני עדים בשעת נתינה אבל לר"י דמצריך שיאמר לה הרי את מותרת דהיינו בכדי שתהא האשה יודעת שהותרה לכל אדם קשה מהך דהניזקין דמאי מהני מה שמודיע לעדים. הא מ"מ היא לא תדע. וע"ז משני התוס' דגם לזה סגי כשאומר בפני עדים שהם יודיעו לה:

גמ' והא א"א לצמצם. ואין להקשות דילמא מיירי שבא אחר קודם וזכה בד' אמות ואחר שבאו הבעל והאשה הלך האחר וזכו ביחד וכמ"ש הב"ש באה"ע סי' קל"ט עי"ש. אמנם נלפענ"ד דבאמת הא ליתא דלא תקנו חכמים ד"א רק שיהי' שלו לענין שיזכה בו מציאה ומתנה אבל בדבר שאין שייך לו כלל וא"א לזכות בו כגון שראובן בא תחלה ואח"כ בא שמעון לתוך ד"א ובא לוי ונתן מתנה לשמעון זכה שמעון בד' אמות דלענין מה שאין לראובן שייכות בגוה זוכה שמעון ג"כ בד' אמות דלא נתנו חז"ל לראובן שיהי' שלו לחלוטין רק לענין הדברים ששייך בגווייהו:

גמ' שיננא כדי שתשוח ותטלנו. עיין ברא"ש שכתב וז"ל שראוי להחמיר אם שניהם עומדים בתוך ד' אמות אף שקדמה האשה וזכתה בהן שאינו גט אלא קרוב לה כדי שתשוח ותטלנו לפי שפעמים שהאיש יקרב לתוך ד' אמות וכו' והוא תמוה דא"כ מה בכך שתיקנו חז"ל בכדי שתשוח הא עדיין החשש במקומו עומד שמא יקרב הוא לתוך ד"א של הגט קודם ואז לא מהני כדי שתשוח שלה דהא ע"כ עיקר החשש של הרא"ש דשמא יקרב היינו שמא יקרב הוא קודם דאי קדמה היא קירוב שלו אינו מקלקל מדינא. וכן מה שסיים גבי היא יכולה לשומרה ולא הוא קשה דא"כ מה מועיל התקנה כדי שתשוח. ונראה דכוונת הרא"ש הוא כך דהחשש הוא דלפעמים האשה תלך מצד זה והאיש מצד זה כנגדה ויהיה ביניהם שמונה אמות פחות רביע ויסברו העולם שהאשה באה תחלה למקום שעמדה שם ויש ממנה להגט פחות מד' אמות וזכתה בו כיון שהיא באה קודם מגורשת ובאמת הוא בא קודם למקום שעומד שם וא"כ הגט מונח בד"א שלו כיון שהוא בא קודם כי בפסיעה אחת יכולין לטעות בקל לזה עקרו חז"ל קנין ד' אמות שלה ותיקנו שלא יהיה לה קנין רק בכדי שתשוח והבעל יש לו קנין ד"א וצריכה שתבוא היא קודם לכדי שיעור כדי שתשוח קודם שבא הבעל לשיעור רוחק ד"א ובשיעור זה אי אפשר לטעות דשיעור כדי שתשוח הוא בודאי פחות הרבה מכדי ד"א דאז אף אם יטעו העולם ויסברו שהאשה באה תחלה לשיעור רוחק מהגט כדי שתשוח קודם שבא הבעל לרוחק פחות מעט ד"א מהגט ובאמת בא הבעל תחלה לרוחק ד"א מהגט מ"מ ודאי דהאשה באה תחלה לשיעור פחות מד' אמות קודם שבא הבעל לתוך ד' אמות דבשיעור גדול כזה א"א להעולם למיטעי וכיון דע"כ באה האשה קודם לתוך ד' אמות של הגט שוב לא יהיה טעות בדין דהא מדינא כשבאה האשה מתחלה לתוך ד"א של הגט מגורשת ולפ"ז א"ש ג"כ מה שסיים גבי היא יכולה לשומרו דאחר שתיקנו כדי שתשוח ובאמת אם בא הבעל תחלה לתוך ד' אמות של הגט לא מהני כדי שתשוח שלה כמבואר ברא"ש עד שתבא היא תחלה לכדי שתשוח וממילא זכתה כבר מדינא מכח ד"א וליכא טעות בדין כלל ולפי מה שכתבתי א"א לה להתגרש עד שתבוא היא תחלה לשיעור רוחק מהגט כדי שתשוח קודם שבא הבעל לתוך ד"א של גט:

תוס' ד"ה מחצה על מחצה. דאין כאן ספק עכ"ל. והקשה המהרש"א דלרבה ור"י דאיירי בתרי כתי עדים דספיקא הוא האיך יתיישב והביא בשם המרדכי דמיירי לענין המעות בעין שהמלוה רוצה לזכות בו וכו' עי"ש ולכאורה קשה דהא לעיל דף ס"ג בהא דאמרינן דמספקא ליה אי הולך כזכי דספק ממונא לקולא ופי' רשב"א בחדושיו שם דגבי חוב לא שייך חזקת מרא קמא וקמה לי' בחזקת מלוה וא"כ קשה דמ"ש הכא דלא נימא דיזכה בהן המלוה כדאמר התם ואפשר לחלק דשם מיירי באחר זמן פרעון דשוב לית בהו שום זכות ללוה משא"כ כאן דמיירי בתוך זמן פרעון שיש זכות להלוה וכשהלוה מחזיר תוך זמן דמי קצת למתנה שמחל זכותו להמלוה ויש בו קצת חזקת מרא קמא ללוה וגם לא דמי לגמרי למתנה מש"ה יחלוקו:

תוכן העניינים

תורת גיטין על גיטין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה