אור ברסלב
תורת גיטין על גיטין פרק ו - האומר › דף סג:

תורת גיטין על גיטין· רבי יעקב לורברבוים מליסא

פרק ו - האומר · דף סג:

דף סב.

גמ' והא איתמר הולך מנה עיין ר"ן שכתב דשיחרור כיון דרוב פעמים נותן דמי עצמו ויוצא וכו' והוגה שם בר"ן דמילתא דזכותא הוא עי"ש ולא הוגה יפה דכוונת הר"ן הוא כיון דרוב פעמים נתן העבד דמים להאדון כדי לשחררו ואז ודאי השיחרור כחוב על האדון שישחררו וכבעל חוב דמי האדון לעבד מחמת שקיבל דמי' בעד השיחרור וכן משמע בבית יוסף עי"ש:

תוס' ד"ה אפילו הן הראשונים. אפי' לאותו יחידי לא חיישי' שמא שכרתו וכו'. לכאורה קשה דהא בכאן ג"כ יש שני עדים ולשני עדים דלא חיישינן שמא שכרתן כבר שמעינן מרישא ואם קמ"ל בסיפא דלא נימא דניחוש שמא שכרה רק לאחד א"כ גם ברישא יכול ליחוש שמא שכרה רק לאחד. ובאמת הדברים פשוטים דבשלמא ברישא דעל שני העדים יש הסברא שכתבו התוס' דהיכא מתרמי וכיון דאין חוששין ששכרה לשניהם וע"כ איתרמי לא' עכ"פ שהי' בשניהם א"כ יש לומר שגם לשני איתרמי משא"כ בסיפא דרק על א' יש הקושיא דהאיך אתרמי יש לומר ששכרו לזה:

בא"ד ואפילו למ"ד בעל נאמן וכו'. הפ"י הקשה דהא בלא"ה יש לומר דשמא יהי' הבעל מודה ולפענ"ד אפשר לומר דכל מקום שצריכין לנאמנות העדים עוד לנאמנות של אחר מיקרי עדותן של העדים חצי דבר דמה לו שצריך לחצי דבר השני שני עדים או אי וא"כ יש לומר דהתוס' ס"ל דאפי' באין הבעל מכחישו אין השליש נאמן לרב הונא מכח סברא דאי איתא רק כשהבעל מודה מהני מטעם נאמנות הבעל דבעל שאמר גרשתי א"כ עדותן של העדים חצי דבר הוא דהא צריכין לצרף לעדותן עדות ונאמנות הבעל משא"כ לרב חסדא דהשליש נאמן מטעם שכתבו התוס' שיהי' לגירושין אם יאמר לגירושין אפי' אם ישקר א"כ אין השליש נאמן מטעם עדות ונאמנות שהרי אנו תופסין דבריו לשקר רק שתופסין דבריו לקיום תנאי לא מיקרי עדותן של העדים חצי דבר ועיקר דברי התוס' במה פליגי עם דברי התוס' בב"ק דף ע' מבואר בחידושי הו"ת שלי:

תוס' ד"ה בעל אומר לפקדון הא דלא נקט בעל אומר להולכה וכו'. מה שקשה על דברי התו' דליהימן בעל כשאומר להולכה במגו דלפקדון מבואר בחידושי לאה"ע עי"ש:

תוכן העניינים

תורת גיטין על גיטין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה