אור ברסלב
תורת גיטין על גיטין פרק ד - השולח גט › דף מ.

תורת גיטין על גיטין· רבי יעקב לורברבוים מליסא

פרק ד - השולח גט · דף מ.

דף לט:

רש"י ד"ה אהדרו אבני מרוותיכו ובקשו מהם לכתוב להם גט חירות וכו'. ואף דבעבד שברח כופין את הרב גבי ברח תקנת חכמים הוא משום שסיכן נפשו אמנם גם בכאן קשה קושית התוס' בד"ה אותו העבד כיון דלדעת רש"י אסור בשפחה ובבת חורין ודאי דכופין אותו:

תוס' ד"ה אותו העבד ומאי קמ"ל פשיטא דכופין וכו' ואפשר ליישב דרש"י ס"ל כשיטת הראב"ד שהביא הרשב"א לעיל בדף ל"ז דביאוש השבאי קונה אותו מטעם דכיון דצריך גט שיחרור אין העבד זוכה במעשה ידיו והשבאי קנה לי' עי"ש. ולפ"ז נראה דכשברח אינו רק כגוזל עצמו מהשבאי דהא אם השבאי יעמידנו לדין יתחייב לו במעשה ידיו והשבאי חייב דמים להנגזל כמו בכל גזילה דמדמים מי מייאש וממילא משועבד העבד למעשה ידיו להאדון מדר"נ דגם בעכו"ם שייך דר"נ ולא יצא העבד מדין שעבוד דהאדון יכול לטורפו בעד הגזל שלו ואפילו אם השבאי ג"כ נתייאש מהעבד מ"מ כיון דהעבד משועבד להאדון מדר' נתן ויאוש מטעם הפקר הוא ואין הפקר מועיל לגבי בע"ח דהא אפי' מלקוחות מוציא וע"כ תקנת חכמים הוא בהעבד שברח שיצא לחירות והאדון לא יהי' יכול לטרוף שיעבודו ממנו וכיון שמדינא העבד עדיין לא יצא מידי שיעבודו לכך מותר בשפחה ועוד דהא ברשותו ובבחירתו קאי שאם ירצה לחזו' עצמו להשבאי ולא לגדול עצמו מהשבאי רשאי דהא איסור גזל בידו כשאינו חוזר לשבאי ועוד דהא כ' המ"א בא"ח סי' תרל"ז ס"ק ב' בשם ס' יראים דאפי' למ"ד גזל עכו"ם מותר מ"מ לא מיקרי לכם עי"ש והיינו שלא קנה אותו להיות שלו וא"כ עבד הוא מדינא ומותר בשפחה ולזה אף לדעת רשב"א שם דס"ל דהשבאי קונה העבד בכיבוש מלחמה א"ש מכח טעמים הנ"ל:

בא"ד וכן הא דאמר בירושלמי דהיכא דאמר שחררו וכו'. עפ"י שהקשה דהא בלא טעם מצוה לקיים דברי המת אינן מחוייבים לשחררו ואינו מוציא מעבדות כלל עי"ש. ובאמת זהו דעת הרשב"א אבל בשם התוס' כתב שם דס"ל דתיכף יצא העבד מעבדותו כשאמר שחררו כמו באמר אל ישתעבדו בו:

תוס' ד"ה צריך וא"ל תקנה תימא דתיקשו ליה מאידך דר' יוחנן וכו'. ולפמ"ש א"ש דיאוש בשבאי גרע מהפקר דהשבאי קני ליה ומדינא משועבד הוא להאדון כמש"ל בתוס' ד"ה אותו העבד עי"ש וממון גמור יש להאדון על העבד ולכך מועיל שיחרור של האדון:

תוכן העניינים

תורת גיטין על גיטין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה