אור ברסלב

תורה תמימה על שיר השירים· הרב ברוך הלוי אפשטיין

פרק ב · פסוק טז

פסוק טו

דודי לי ואני לו. הוא לי לאלהים, אנכי ה' אלהיך, ואני לו לעם ולאומה, שנאמר (ישעיהו נ״א:ד׳) הקשיבו אלי עמי ולאומים אלי האזינו. הוא לי לאב, כי אתה אבינו, ואני לו לבן, בני בכורי ישראל, הוא לי לרועה, רועה ישראל האזינה (תהילים פ׳:ב׳) ואני לו לצאן, צאן מרעיתי (יחזקאל ל״ד:ל״א), היא לי לשומר, שומר ישראל (תהלים קכ"א) ואני לו לכרם, כי כרם ה' צבאות בית ישראל (ישעיהו ה׳:ז׳). הוא לי במקניאין, כמש"נ ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים ואני לו במכעיסין, כמש"נ הן נזבח את תועבת מצרים קנט. הוא אמר לי אל יחסר המזג ואני אמרתי לו ה' רועי לא אחסר קס, הוא קראני אחותי רעיתי יונתי תמתי, ואני אמרתי לו זה דודי וזה רעי. הוא אמר לי הנך יפה רעיתי ואני אמרתי לו הנך יפה דודי אף נעים. הוא אמר לי ומי כעמך בישראל גוי אחד בארץ (שמואל ב ז׳:כ״ג) ואני מיחדת שמו בכל יום פעמים ה' אחד, [ולפיכך] כשהיה לי דבר לבקש לא תבעתי אלא מידו, וכשיש לו דבר לא תבע אלא ממני ומידי, דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה, ועשו לי מקדש [מ"ר]

הרעה בשושנים. אין שרביטו של הקב"ה ממשמש ובא אלא בבני אדם שלבם רך כשושנה, לפיכך אין הקב"ה מנסה אלא הצדיקים שנאמר (תהילים י״א:ה׳) ה' צדיק יבחן קסא.
(שם)

תוכן העניינים

תורה תמימה על שיר השירים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה