אור ברסלב

תורה תמימה על שיר השירים· הרב ברוך הלוי אפשטיין

פרק א · פסוק ח

פסוק ז

היפה בנשים. היפה שבנביאים, המעולה שבנביאים קטז, ולמה נמשלו הנביאים בנשים, מה אשה אינה מתביישת לתבוע צרכי ביתה מבעלה כך הנביאים אינם מתביישים לתבוע צרכיהן של ישראל מאביהם שבשמים קיז.
(שם)

צאי לך בעקבי. ר' אליעור אומר [אמר ליה הקב"ה למשה], מחררה שנטלו ישראל ממצרים ואכלו ממנה ל"א יום אתה יודע מה אני עושה להם בסוף בעקב, שנאמר (תהילים ע״ב:ט״ז) יהי פסת בר בארץ קיח.
(שם)

צאי לך בעקבי. ר"ע אומר, [אמר ליה הקב"ה למשה], ממה שהקפתי אותם בענני כבוד במדבר אתה יודע מה אני עושה להם בסוף בעקב, שנא' (ישעיהו ד׳:ו׳) וסוכה, תהיה לצל יומם קיט.
(שם)

צאי לך בעקבי. רבנן אמרי, [אמר ליה הקב"ה למשה], ממה שהאכלתים במדבר את המן שהיה מתוק מדבש וחלב אתה יודע מה אני עושה להם בסוף בעקב שנאמר (יואל ד׳:י״ח) והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס קכ.
(שם)

בעקבי הצאן. א"ר גוריון, בזמן שצדיקים בדור הם נתפסים על עון הדור, ובזמן שאין צדיקים תינוקות של בית רבן נתפסים, ומאי קרא, אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיותיך על משכנות הרועים, ואמרינן גדיים הממושכנים על הרועים קכא.
(שבת ל"ג ב')

בעקבי הצאן. אמר ליה הקב"ה למשה, סוף כל הצאן לצאת ממצרים ואתה יוצא באחרונה, ולמה כן, לפי שהיה עסוק בלקיחת עצמות יוסף קכב.
(מ"ר)

בעקבי הצאן. אמר ליה הקב"ה למשה, סוף כל הדור למות ואת כותהון קכג.
(שם)

ורעי את גדיותיך. תניא, א"ר אלעזר ב"ר צדוק, אראה בנחמה אם לא ראיתי את בתו של נקדימון בן גוריון שהיתה מלקטת שעורים מבין טלפי סוסים, וקראתי עליה מקרא זה, אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיותיך, אל תקרא גדיותיך אלא גויותיך קכד.
(כתובות ס"ז א')

ורעי את גדיתיך. א"ר חלבו, בשעה שהיה משה מפייס ומתחנן לפני הקב"ה שיכנס לארץ, אמר ליה, ורעי את גדיותיך, גדיים נכנסים, תיישים אין נכנסים קכה.
(מ"ר)

על משכנות הרעים. [אמר ליה הקב"ה למשה], אומר לך עד מחי אהה קיים על עמי והרעה בם, על משכנות הרועים, על ארעיהון של רעים וקשים שהיו בהם, זה סיחן ועוג קכו.
(שם)

תוכן העניינים

תורה תמימה על שיר השירים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה