אור ברסלב

תורה תמימה על שיר השירים· הרב ברוך הלוי אפשטיין

פרק א · פסוק ז

פסוק ו

הגידה לי וגו'. ר' יהודה ב"ר סימון ור' ברכיה פתרו מקרא זה במשה, שאמר להקב"ה, רבש"ע, הודיעני מי ומי הרועים שאתה מעמיד על בניך אחרי, מאי משמע, הגידה לי וגו', אומה זו שנתתי נפשי עליה איכה תרעה – בימות החמה, איכה תרביץ בצהרים – בימות הגשמים קט, איכה תרעה בימי מלכיות, איכה תרביץ בצהרים בשעבוד מלכיות, אמר ליה הקב"ה, צאי לך בעקבי הצאן וגו' קי.
(מ"ר)

שלמה. מהו שלמה, רבי עזריה אומר, שלא אעשה למה בעיני חביריך על עדריהון קיא שלא יהא חילול שמים כשעדר בניך בצרה ועדרי חביריך ברוחה קיב.
(שם)

שלמה אהיה כעטיה. ר' חלבו בשם רבי הונא אמר, שלמה אהיה כעוטיה – שלא אהיה כאבל הזה שהוא עוטה על שפמו ובוכה כמש"נ (פ' תזריע ) ועל שפם יעטה.
(שם)

שלמה אהיה כעטיה. שלא אהיה כרועה זה שנכנסו זאבים לתוך עדרו ובקעוהו ועטה את בגדו ויצא, היך מה דאת אמר (ירמיהו מ״ג:י״ב) ועטה את ארץ מצרים קיג.
(שם)

שלמה אהיה כעטיה. רבנן אמרי, שלמה אהיה כעוטיה, שלא יראו בניך שצרתך צרה ויטו מאחריך וידבקו בעדרי חביריך, היך מה דאת אמר (תהלים צ"ד) היחברך כסא הוות קיד.
(שם)

על עדרי חביריך. כשאני הולך אצל חביריך וישאלוני על עדריהון מה אני משיבן קטו.
(מ"ר)

תוכן העניינים

תורה תמימה על שיר השירים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה