תוספות רבינו יהודה החסיד על ברכות· רבנו יהודה ב"ר שמואל החסיד
פרק שלישי - מי שמתו · דף כג.
אלא דכ"ע שהה כו' חוזר לראש. אבל לא הוי מצי למימר דשהה כ"ע אינו חוזר לראש, ובדשהה קמיפלגי,, דהא לכ"ע הוי גברא חזיא כיון דאינו חוזר לראש, אבל אי הוי מצי למימר הכי הוה משני ליה, דקיי"ל דאפילו שהה לגמור את כולה אינו חוזר לראש בפ"ב דמגלה דפסקינן התם דאין הלכה כר' מונא שאמר משום ר' יהודה גבי מגלה אם שהה כדי לגמור את כולה דחוזר לראש, ואמרינן התם נקוט האי דרב ביבי בידך, ואמר ר' יוחנן גופיה בפ"ב דר"ה שמע תשע תקיעות בתשע שעות ביום יצא ומסקינן התם דפליג אר' אבהו דאמר אם שהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש, וקיי"ל כר' יוחנן ועוד שר' אבהו תלמידו ואין הלכה כתלמיד במקום הרב. מ"ר:
גברא דחיא הוא. ולכך יחזור לראש ולא דמי למהלך במבואות המטונפות דאמר לקמן שחוזר למקום שפסק היכא דלא שהה, דהתם גברא חזיא הוא אלא שהמקום גורם, מ"מ קצת קשה מדקאמר לקמן נתעטש בתפלה ממתין עד שיכלה הריח וחוזר למקום שפסק הרי גברא גופיה דחיא הוא. ה"ר יוסף:
גברא חזיא הוא. בשעה שהמים שותתין הוא ראוי להתפלל דלא אסרה תורה מי רגלים אלא כנגד העמוד בלבד כדאמר לקמן בפרקין אבל שותת לא חשיבא ליה כעמוד, אלא רבנן הוא דאחמור שלא להתפלל לכתחלה:
ואינן יודעין אם על טובה הם מביאים וכו'. שסבורין שאין לחוש אם אכלו חלב רק שמביאין קרבן:
**(גליון פשטיה דקרא שמור רגליך להביא נדריך כשתלך לבית המקדש, וקרוב לשמוע לך כל כסיל וכסיל אם תאמר לו לעשות רע כשאינו יודע לעשותו מעצמו, מתתו זבח שנדר, לפי שהכסילים האמור כאן הם צרי העין, וזהו שאומר בסמוך כי אין חפץ בכסילים את אשר תדור שלם, בנדיבות לב ולא תהא כמותם, כן מצאתי בגליון תוספו' ישן:)**
חיישינן שמא. יפנה בהן ודוקא בבית הכסא קבוע אסור להשתין שמא יפנה בהם, אבל במקום שאינו קבוע ואין רגילות לפנות שם מותר להשתין ולא חיישינן שמא יפנה בהן:
שהרי פכין קטנים מצילין באוהל המת. כלומר אף שהן קטנים מאוד ואין אויר שלהם כל כך חשוב אפילו הכי מועיל אויר שלהן לחושבן כלי וכשמוקף צמיד פתיל ניצול באוהל המת, אבל אם לא היה אויר לא היה ניצול באהל המת, מידי דהוה אאוכלין שגבלן בטיט דאמרינן בפ"ק דזבחים שאין ניצולין באהל המת: