תוספות רבינו יהודה החסיד על ברכות· רבנו יהודה ב"ר שמואל החסיד
פרק שלישי - מי שמתו · דף כב:
נחזי עזרא היכא תקן בכל דוכתא לא מיבעיא לן עזרא היכי תקן אלא הכא וכן לקמן גבי סדר הבדלה לפי שהוא דבר הרגיל בכל יום ובכל מוצאי שבת וכולי עלמא שייכי בהו ולכך משמע לו שהדבר ידוע שאין כאן מחלוקת מזה
אבל לאחרים מ' סאה. שיש להחמיר יותר לאחרים שצריך לפרש דבריו יותר, ועוד דעיקר טבילה דאסמכוה אקרא היינו לאחרים דכתיב יום אשר עמדת וסמיך ליה והודעת לבניך:
האי זבח רשעים תועבה. ונראה לרבי דמיירי במקום שהיה יכול להסתפק ולתלות שיש שם צואה, ולכך תפלתו תועבה ויחזור ויתפלל, אבל אם אינו מקום שיכול להסתפק בדבר לא מיקרי זבח רשעים ואם התפלל תפלתו תפלה ואין צריך לחזור ולהתפלל:
אעפ"י שהתפלל תפלתו תועבה. וי"מ והוי מעוות שאין יכול לתקון. ורבי [מפ'] שיחזור ויתפלל כדפירשנו:
ממתין עד שיכלו המים וכו'. פירש ה"ר יוסף ב"ר משה דאפילו נפלו על בגדיו דכיון דעבד טיף טיף נבלעין במהרה, כדאמר לקמן מי רגלים שנבלעו בבגד או ברוק ואין בהן כדי להטפיח מותרין, מיהו נראה דאפילו יש בהן טופח להטפיח מותרין דכיון דמדאורייתא אינו אסור אלא כנגד העמוד ורבנן הוא דגזור, כיון שעומד כבר בתפלה לא אטרחוה רבנן וחוזר לתפלתו: