תוספות רבינו יהודה החסיד על ברכות· רבנו יהודה ב"ר שמואל החסיד
פרק שלישי - מי שמתו · דף כא.
והרי תפלה דדבר שהצבור מתעסקים בו וכו'. ומגופה דמתניתין לא הוה מצי לאקשויי ליה דקתני ואין מברך לא לפניה ולא לאחריה, משום דאינו דומה יושב ובטל כיון שהוא עסוק בק"ש שהוא העיקר, שהברכות שלפניה ושלאחריה אינו אלא לצורך ק"ש, וא"ת ולר' אבינא נמי תיקשי מה לי ק"ש וברכת המזון יותר מן התפלה כיון דלא ידעינן טעמא דבסמוך, וי"ל דלר' אבינא ניחא טפי דכיון דהרהור כדבור דמי יש להצריכו בק"ש וברכת המזון שהן דאורייתא יותר מתפלה דרבנן, אבל לרב חסדא כיון דהרהור אינו כלום רק שלא יהא יושב ובטל מה לי ק"ש ומה לי תפלה:
הא לא אתחיל לא יתחיל. וא"ת ודלמא בדבור הא לאו בדבור שפיר דמי, וי"ל דמשמע לא יתחיל כלל אפילו על ידי הרהור דא"כ הוה ליה למיתני יקצר בדבור או יהרהר באריכות. מ"ר:
ספק קרא ק"ש ספק לא קרא לעיל במשנה פרשינן לה:
ק"ש דרבנן. פירוש קבלת מלכות שמים, אבל יציאת מצרים צריך להזכיר מן התורה או בק"ש או באמת ויציב כדפרישנא:
ק"ש דרבנן. ומכאן היה משמע שכל ברכות דרבנן ספק אם אמרן שלא יצטרך לחזור ולומר, וכן פסק בשאלתות דרב אחאי:
ור' אלעזר אמר ספק קרא ק"ש ספק לא קרא יחזור ויקרא כיון דאיכא קבלת מלכות שמים חמירא טפי:
ור' יוחנן אמר הלואי שיתפלל אדם כל היום כולו איכא דאמרי דר' יוחנן לא אמרה אלא במקום שספק לו אם התפלל דלא פליג ארב יהודה אמר שמואל, וההיא דמקום שנהגו דקאמר שמותר לר' יוחנן להתפלל תפלת נעילה בתענית צבור שהיום ראוי לתפלת נעילה שדומה ליום הכפורים שהוא תענית צבור אבל היכא שהתפלל בטוב אינו מתיר להתפלל ותדע דאמר לקמן בפ' אין עומדין יכול יתפלל אדם כל היום כולו כבר מפורש ע"י דניאל וזמנין תלתא וכו' משמע שאין לו להתפלל יותר מג' פעמים: