אור ברסלב
תוספות רבינו יהודה החסיד על ברכות פרק שלישי - מי שמתו › דף כ.

תוספות רבינו יהודה החסיד על ברכות· רבנו יהודה ב"ר שמואל החסיד

פרק שלישי - מי שמתו · דף כ.

דף יט:

שב ואל תעשה שאני. תימא נזיר וכהן גדול מאי איכא למימר למאי דפרישית דמיירי הך ברייתא בנזיר. ופירש"י ז"ל דאצל מת מצוה לא הזהירו הכתוב מעולם, ואין נראה כדפרישנא לעיל דמ"מ מיקרי שפיר דחיה כמו גבי מילה בשבת ופסח ותמיד באלו דברים דקאמר דדחו שבת, ועל כן יש לתרץ דמה לנזיר שכן ישנו בשאלה וכהן גדול לאו שאין שוה בכל:

שב ואל תעשה שאני. פירוש ולכך דחינן איסורא, וא"ת והא אמרינן בשבועות פ' שבועות העדות האי צורבא מרבנן דידע סהדותא לקמא דיינא דבציר מיניה לא ליזיל וה"מ בממונא אבל באיסורא אין עצה ואין תבונה כו', אלמא לא דחינן איסורא מפני כבוד הבריות, וי"ל דשאני הכא גבי מת מצוה שגנאי גדול שהמת מוטל בבזיון ולכך יש לדחות אפי' איסורא, והא דמדמי לה תלמודא למוצא כלאים בבגדו פושטו ואפי' בשוק, שזה דבר גדול שאין לך משוקץ ומתועב יותר ממי שהולך ערום בשוק, והא דפריך הכא מהשבת אבידה שכבוד הבריות דוחה, מכש"כ קא פריך אעפ"י שאין כל כך כבוד אפילו הכי דחי להשבת אבידה וכש"כ פושטו בשוק שזה גנאי גדול ומשני שאני התם דכתיב והתעלמת בו, ועוד יש לומר דההיא דשבועות עושין העבירה על ידו אם לא יעיד על אשה שמת בעלה ואפי' הכי בממונא לא ליזיל ואפי' יתן הדיין ממון שלא כדין על ידו, אבל הך דשמעתין אין שום עבירה נעשית על ידו אלא הוי שב ואל תעשה, אבל לבישת כלאים כל זמן שלובשן הוי מעשה ולכך שייך ביה אין עצה וכו' מ"ר. ועוד יש לומר דלהכי מייתי הכא קרא דוהתעלמת דהכא פריך מולאחותו דהא כי היכי דדחי קבורת מת מצוה שהוא דבר גדול כרת של פסח שהוא דבר חמור ה"ה שיש לכבוד הבריות דעלמא לדחות דבר שאין בו כי אם לאו בעלמא כמו כלאים ולהכי פריך שפיר מוהתעלמת:

האשה שכובשת ירק בקדרה. משנה היא בפ"ב דטהרות:

זיתים שכבשו בטרפיהן טהורים משנה היא זו במס' עוקצין ומפרש רבי טהורין אותן העלין דלא חשיבי ראויין לאכילה על ידי אותה כבישה שלא נכבשו אלא למראה להראות הזיתים נאים וחדשים כבש העלין עמהן, ודוקא משום הכי טהורין אבל אם כבשן להיות ראויין לאכילה משעה שיהו מתוקנין לראיית אכילה טמאין, ובתוספתא מייתי טובא בכי האי גונא, גרעיני זיתים ותמרים אעפ"י ששלקן אין מטמאין טומאת אוכלין ומה שפירש"י ז"ל טהורין ואין טמאין מטעם יד, אין נראה לרבי לומר כן דטרפי זיתים דהיינו העלין יהיו יד לזיתים ומיהו יש ליישב פירש"י שרוצה לומר שלא תאמר דלכך כבש העלים אע"ג שאין צריכין כבישה שיהו יד לזתים, שלא יצטרך כל כך לתחוב ידו בחומץ כשיטול מהן כי יאחוז בעלין ולכך יחשבו יד אעפ"י שבלא כבישה לא היו חשובין יד, כי לא כבשן בטרפיהן אלא למראה כבשן כדפירשנו פירוש ראשון:

תליסר מתיבתא. כגון משנת רבי ור' חייא ור' הושעיא ובר קפרא כדפירש"י ז"ל, אי נמי תליסר מתיבתא תליסר ישיבות יש בנו שבקיאים ולאו דוקא נקט תליסר אלא לשון הרגיל בתלמוד כמו בתליסר זוזי פשיטי:

ואנן צווחין ולית דמשגח בן. בתענית בפירקא דחסידי קאמר אלא מה יעשו פרנסי הדור שאין דורן דומה יפה:

ויתיב בשערי טבילה וכו'. והא דאמר בערבי פסחים האי מאן דפגע בנשי בעידן דסלקי מטבילת מצוה אי קדמא ומשמשא אחזה ליה לדידיה רוח זנונים מיירי בפגע בהם אבל הכא הוא יושב שם, וכן ר' יוחנן דבסמוך, אי נמי התם בעלותה מן הנהר ערומה ממש קאמר:

אי בעית אימא עין שלא רצתה ליזון משאינו שלו וכו' לא גרסינן לה הכא וגם בבבא בתרא פ' יש נוחלין, אבל בפ' בתרא דזבחים גרסינן ליה עין שלא רצתה ליזון ממה שאינו שלו תאכל מן הסנואין, ומרצון שוכני סנה דריש גבי קדשים קלים נאכלין בכל ערי ישראל בזמן שהיה שילה חלקו של יוסף קיים, ואי גרסינן לה הכא הכי גרסינן עין שלא רצתה ליזון משאינו שלו לא תשלוט בו יצה"ר, וסברא בעלמא הוא דקאמר, וא"ת כיון שלא היה שולט בהם עין הרע למה לא היו יותר מכל השבטים למ"ד בפ' המקבל רב איקלע לבי קברי עבד מאי דעבד ואמר תשעים ותשעה מתו בעין הרע ואחד בדרך כל הארץ, וי"ל מ"מ אם לא ימותו מחולי זה היו מתים מחולי אחר, אבל עין הרע רגיל ומזיק לקפוץ על בני אדם, ומ"מ הוא מהנה להם הרבה מה שאין עין הרע שולט בהם, מ"ר:

מתני' נשים ועבדים וקטנים פטורים מק"ש. פירש"י ז"ל בקטן שהגיע לחינוך, ומ"מ פטור מק"ש ותפלין לפי שאין מצוי בעת ק"ש ואינו יודע לשמור גופו שלא יפיח בהם, ואין נראה לר"ת מדאמר בסוכה פ' לולב הגזול יודע לשמור תפליו אביו מניח לו תפלין, אלמא כשהגיע לחינוך דשייך ביה תפלין חייב בתפלין, ובק"ש יש לנו לחייב יותר מהרה מסתמא, מדאשכחן התם יודע לדבר אביו מלמדו תורה ופסוק ראשון של ק"ש, ופירש רבינו תם דבלא הגיע לחינוך מיירי. וחייבין דבסיפא קאי אנשים ועבדים לחוד אבל קטנים פטורין מן הכל כיון שלא הגיע לחינוך, וכן דרך התנא לשנות נשים ועבדים וקטנים שלא הגיעו לחינוך לענין פטור ביחד, כמו נשים ועבדים וקטנים פטורין מן הסוכה קטן שאין צריך לאמו חייב בסוכה, והא דאיירי הכא בתפלין ומזוזה יותר מכל מצות עשה שהזמן גרמא דנשים פטורין, משום דאיירי הכא בק"ש ואגב דאיירי בק"ש נקט נמי תפלין ומזוזה שכתובים בו תפלין ומזוזות, והא דאמר בירושלמי גבי ק"ש עד שיהא תדיר בה היינו עד שיגיע לחינוך, ר"ת:

תוכן העניינים

תוספות רבינו יהודה החסיד על ברכות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה