תוספות רבינו יהודה החסיד על ברכות· רבנו יהודה ב"ר שמואל החסיד
פרק רביעי - תפלת השחר · דף כח:
אסור לאדם שיטעום כלום ואפי התחיל בהיתר כדמשמע בפ"ק דשבת וכן משמע לרבותא דאסור לטעום כלום
ולית הלכתא כר' יהושע בן לוי ומותר לאכול כשהגיע זמן לתפלת המנחה ודלא כרב הונא ומותר לאכול קודם תפלת המוספין, ואומר רבי ורבינו יעקב דקיי"ל כלישנא קמא בפ"ק דשבת דמוקי משנה לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה ולא לאכול בסעודה גדולה במנחה גדולה, וליכא למיחש דילמא אתי לאמשוכי וה"ה גם סעודה קטנה סמוך למנחה קטנה, ולא חיישינן דילמא אתי לאמשוכי דבשל סופרים הלך אחר המיקל, וסתמא דתלמודא קאמר התם האי לישנא קמא ואע"ג דקאמר תלמודא הכי משום דבעי לשנויי לה אליבא דר' יהושע בן לוי דהכא דלא קיי"ל כותיה, דהא משמע הא אליבא דהך אין צריך לומר כן אלא נפרש המשנה סמוך למנחה קטנה ואם התחילו אין מפסיקין כמשמעה, מ"מ כיון דאוקמה תלמודא הכי ולא קאמר מידי אליבא דידן ש"מ דהכי הלכתא, ועוד דאמר תלמודא התם מאימתי התחלת דין, מאימתי התחלת סעודה וכו' היינו אליבא דלישנא קמא, דללישנא בתרא התם אסקינן אפי' גמר דין, מיהו מצי למימר דאליבא דמתניתין קאי דקתני ואם התחילו אין מפסיקין. מ"ר:
שלא תארע תקלה על ידי. שלא יטעו תלמידי בדברי, ולא אכשל לעשות מעשה, ולא אומר אפילו באמירה בעלמא:
עד שיראה איסר כנגד לבו. והיינו יותר מר' יהושע בן לוי:
אמר רבא והוא דמצער נפשיה. כגון חולה וזקן, וכרבא קיי"ל דבתראה הוא, ואמרינן בירושלמי שאין לשחות יותר מדאי ולעיל בשלהי פ"ק כתבתיהו:
כנגד אל הכבוד הרעים. שהוא במזמור הבו לה' בני אלים, ומתחלה לא קבעוה כנגדו לפי שאינו שם המיוחד, ובירושלמי דפרקין ר' חנינא בשם ר' פנחס כנגד י"ח פעמים שהאבות כתובים בתורה אברהם יצחק יעקב אם יאמר לך אדם י"ט הם אמור לו והנה ה' נצב עליו לית הוא מינהון אם יאמר לך אדם י"ז הם אמור לו ויקרא בהם שמי ושם אבותי מינהון, ולפי זה תחשוב אחד מהן כנגד ברכת המינין [ושפיר מצינן למימר י"ט הם] וגרסינן תו התם בירושלמי ר' שמואל בר נחמן בשם ר' יוחנן כנגד י"ח ציוויין שכתוב בפרשת משכן שני, א"ר חייא בר ווא ובלבד מן ואתו אהליאב בן אחיסמך למטה דן עד סופיה דסיפרא, וגם לפי זה צריך למצוא ציווי כנגד ברכת המינים:
טעה בכל הברכות אין מחזירין אותו וכו', בירושלמי ר' חייא ור' יהודה בן פזי הוו יתבין בחד אתר, עבר חד קמי תיבותא ואשגיר חדא ברכה אתון שיילין לר' סימון א"ל בשם ר' יהושע בן לוי שליח צבור שהשגיר שתים ושלש ברכות אין מחזירין אותו, ואשכח תני ופליג לכל אין מחזירין חוץ ממי שלא אמר מחיה המתים ומכניע זדים ובונה ירושלים, אני אומר כי מין הוא שמואל הקטן וכו'. פירושו דאין מחזירין אותו היינו למקומם כלומר אין מעלין אותו כו' שמא מין הוא, ולא מיירי הירושלמי מידי בחזרה לתחלת ברכות, דבהכי פליגי אמוראי לקמן גבי אמצעיות אין להם סדר וכו' בתלמוד שלנו ואין הירושלמי חולק עליו: