אור ברסלב
תוספות רבינו יהודה החסיד על ברכות פרק רביעי - תפלת השחר › דף כז:

תוספות רבינו יהודה החסיד על ברכות· רבנו יהודה ב"ר שמואל החסיד

פרק רביעי - תפלת השחר · דף כז:

דף כז.

ולא אחורי רבו משום יוהרא כדפירש"י ויש מפרשים שנראה כמשתחוה לרבו

והנותן שלום לרבו. שאומר לו שלום עליך כשאר בני אדם ואינו אומר שלום עליך רבי כדפירש רש"י ז"ל, מיהו עבד אין נותן שלום לרבו אפילו דרך אימות ורבנות, מדאמרינן בשבת פ' ר' עקיבא ובמנחות פ' הקומץ רבה, כשעלה משה למרום מצאו להקב"ה שהיה קושר כתרים לאותיות א"ל משה כלום אין שלום בעירך, א"ל רבש"ע כלום יש עבד שנותן שלום לרבו וכו' ובירושלמי קאמר דאפי' תלמיד אין נותן שלום לרבו, דקאמר נהיגין גבייהו דלא שאיל זעירא בשלמא דרבא דמקיימי בנפשייהו ראוני נערים ונחבאו, וגבי עובדא דר' יוחנן ור' אלעזר דשלהי האשה רבה שנזכר גם שם:

ורב אמר תפלת ערבית רשות. ופסק בפסקי ר"ח דכרב קיי"ל באיסורי ותפלה איסורא היא וכן ודאי הוא ממה שתקנו פסוקים בין השכיבנו לתפלת ערבית וכן קדיש, מה שלא תיקנו כן בשחרית, ש"מ דקיי"ל ת"ע רשות, ומ"מ אין לבטלה בחנם כדפרישנא לעיל:

בעלי תריסין. תלמידי חכמים המגינים על הדור, א"נ ת"ח שהם מנצחים זה את זה בהלכה כדפי' רש"י ז"ל:

עמוד על רגליך וכו'. שהיה מקפיד עליו שהורה הלכה לחלוק על דבריו אבל אם לא הורה לא היה מקפיד עליו:

ה"ג אמרה לו דילמא מעברין לך. א"ל גמירי מעלין בקדש ואין מורידין דילמא מענשי לך, א"ל יומא חדא ישתמש בכסא דמוקרא ולמחר ליתבר. כלומר מעלין בקדש ולא יעברוני אם לא בפשיעתי, ומסקנא נמי הכי שלא העבירוהו אלא היה גם הוא נשיא, ואין צריך למוחקו כמו שפירש רש"י ז"ל:

תוכן העניינים

תוספות רבינו יהודה החסיד על ברכות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה