אור ברסלב
תוספות רבינו יהודה החסיד על ברכות פרק ראשון - מאימתי › דף י.

תוספות רבינו יהודה החסיד על ברכות· רבנו יהודה ב"ר שמואל החסיד

פרק ראשון - מאימתי · דף י.

דף ט:

כל פרשה שהיתה חביבה כו' פתח באשרי לאו דוקא נקט אשרי אלא לישנא דקמייתא נקט כלומר חתימה מעין פתיחה כמו אותן שמתחילין בהללויה, ומסיימין בהללויה וכן הודו וכן אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ, וכן כיוצא בהן, וכן הוא דרך שבח יותר, ולכך תקנו חכמי' ברוב ברכו' מעין פתיחתן סמוך לחתימתן ודלא כפיר' ה"ר יוסף. חטאים כתיב אע"ג דהיינו נמי חוטאים דהא לא קרינן חטאים בחטף פת"ח. מ"מ מדשני קרא ולא כתב חוטאים, דריש ביה חטאים כמו עונות, וכן שמא יש לדרוש בחרב ימותו כל חטאי עמי מדלא כתיב חוטאי:

מעשה דשאול הוה ברישא. שמא היה יודע שיש הרבה בתורה אין מוקדם ומאוחר, אלא הני תרי עניני הוו כחד ענינא קא בעי, ורבינו שמואל פירש לפי הפשט דסמיך מעשה דאבשלום ללמה רגשו גוים שהיה בתחילת מלכותו לפי פשטו כדכתיב וישמעו פלשתים כי משחו את דוד ויעלו פלשתים לבקש את דוד שהיו רוצים להעבירו ממלכותו לפי שהיה עבד לאכיש ואבשלום כמו כן רצה להעבירו ממלכותו, אבל בימי שאול לא היה מלך:

מסיפא דענינא תוסף רוחם. ולא גרסינן מרישא דענינא. כך מקובלני מבית אבי אבא. אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים כדכתיב בדברי הימים וישא דוד את עיניו וירא את מלאך ה' עומד בין השמים ובין הארץ, וחרבו שלופה בידו נטויה על ירושלים, וכתיב ויפלו דוד והזקני' מתכסים בשקים ובקשו רחמים:

תוכן העניינים

תוספות רבינו יהודה החסיד על ברכות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה