אור ברסלב
תוספות רבינו יהודה החסיד על ברכות פרק חמישי - אין עומדין › דף לג:

תוספות רבינו יהודה החסיד על ברכות· רבנו יהודה ב"ר שמואל החסיד

פרק חמישי - אין עומדין · דף לג:

דף לג.

הלכה ואמרי לה מטין פירש"י כאן ובעירובין פ' מי שהוציאוהו הל דרשינן לה ברבין מטין אורויי מורינן לאדם יחיד לעשות כן אבל לא למדרש בפירקא ברבים נראין אורויי לא מורינן ואי עבדינן הכי לא מהדרינן עובדא ורבי פירש שאם בא לימלך ולשאל לנו היאך הלכה מטין ההוראה כאותו תנא לעשות כמותו לכתחלה ומחינן בה בעל כרחו למיעבד הכי ואי לא עביד כמותו לא מהדרינן עובדא והכי משמע בפ הכותב דאמר דון דיינא כר טרפון אתא ריש לקיש ואהדריה לעובדא מינייהו וא"ל ר' יוחנן עשית כשל תורה בתמיה ומסיק התם דר יוחנן סבר מטין אתמר פי מטין לכתחלה לעשות כרבי עקיבא מיהו לא מהדרינן עובדא וריש לקיש סבר הלכה אתמר ומהדרינן עובדא כר עקיבא והא דאמר פ' יש נוחלין הלכה אסור לעשות כדברי רבי ואם עשה עשוי קסבר מטין אתמר משמע התם דלכתחלה אין לעשות כרבי למ"ד מטין איכא למימר היינו התם משום דרבים פליגי עליה וקאי אהא דאמר הלכה כרבי מחבירו ולא מחביריו וקאמר הא דקאמר ולא מחביריו היינו שמטין אצל חביריו ולא הוי כשאר יחיד לגבי רבים דקיי"ל כדבריהם לעשות אלא אם עשה כרבי עשה נראין דאורויי מורינן לעשות כן לכתחלה ואם אין הדיין רוצה לעשות כן לא מחינן ביה לעשות כן ועל פירוש רבינו שלמה שפירש שנראין פירוש דאורויי לא אורינן ואי עביד הכי לא מהדרינן עובדא קשה לרבי פשיטא דאפילו היכא דלא אתמר הלכתא לא כמר ולא כמר לא מהדרינן עובדא

ההיא דנחית קמיה דרבי חנינא אמר האל הגדול כו'. ובתפלה מיירי שאין לו להוסיף על מה שתקנו חכמים אנשי כנסת הגדולה, אבל בתחנונים בינו ובין עצמו לית לן בה:

הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, פי' כל מדותיו של אדם גוזרין עליו בשעת לידה, חכם או טפש גבור או חלש עשיר או עני צדיק או רשע לא קאמר, ולא מיירי מידי ממאורעות לאדם, כדאמר בהמקבל ובפ"ק דע"ז הכל בידי שמים חוץ מצנים ופחים דהתם מיירי בפורענות לאדם כגון אריא וגנבי:

אמר פסוקא פסוקא. וכופלו משתקין אותו דמחזי כשתי רשויות, ולפירושנו אותם בני אדם שאומרים ביום הכפורים אחר סיום תפילת נעילה ב' פעמים או שלשה שמע ישראל משתקין אותו, אך מה שאומרים ז' פעמים ה' הוא האלהים כנגד ז' רקיעים כשר הוא ובקרא נמי כתוב ב' פעמים, ויפלו על פניהם ויאמרו ה' הוא האלהים ה' הוא האלהים, מיהו בה"ג ובפי' ר"ח מפרשי טעמא איפכא, אמר פסוק וכופלו דהתם שפיר דמי מיהו מגונה הוי. ולפירושם א"ש מנהגנו ביום הכפורים, אך לשון התלמוד לא משמע כפירושם, או שמא אין לחוש אלא כשקורא ק"ש בעונתה ומקבל עליו עול מלכות שמים:

מודים מודי' משתקין אותו ירושלמי הדא דתימר בצבור אבל ביחיד אין משתקין אותו דתחנונים הם:

תוכן העניינים

תוספות רבינו יהודה החסיד על ברכות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה