תוספות רבינו יהודה החסיד על ברכות· רבנו יהודה ב"ר שמואל החסיד
פרק חמישי - אין עומדין · דף לג.
אבל עקרב פוסק. בירושלמי, קאמר דאם היה נחש מרתיע ובא כנגדו פוסק לפי שבא נגדו בכעס ומתכוין הוא להזיקו, ובירושלמי דפרקין תנן היה עומד ומתפלל בסרטיא או פלטיא הרי זה מעביר מפני החמור ומפני הקוף ובלבד שלא יפסיק את תפלתו ומיהו לא מצינן אם פסק שיחזור לראש מדלא קאמר אם פסק חוזר לראש אבל להתחלת ברכה מיהא חוזר. ואם טעה בג' ראשונות או בג' אחרונות חוזר להתחלת הג' באבות בראשונות ולעבודה באחרונות כדאמר לקמן בפרקין:
מתני' מזכירין גבורות גשמים. תימא אמאי לא דייק הכא כדדייק בריש תענית וליתני מאימתי מזכירין גשמים מאי גבורות גשמים אמר רבי יוחנן שיורדים בגבורות וכו' דמסתמא נסדרה ברכות קודם תענית שהיא מסדר זרעים כדכתיב והיה אמונת עתך. יש לומר דהתם כיון שלא הזכיר שם שאלה לא היה לו להזכיר גבורות אבל כאן שהזכיר שאלה יש לו להזכיר גבורות יותר וצ"ע:
כי אל דעות ה'. ובירושלמי קאמר אית דשמעי לה מן הדא קרא אז תבין יראת ה' ודעת אלהים תמצא, וה"נ מצי למימר שמע ה' תחנתי ה' תפלתי יקח:
מכדי אנשי כנסת הגדולה תקנו להם לישראל וכו' ונחזי עזרא היכי תקן. לא מקשה תלמודא הכי אלא הכא גבי הבדלה ולעיל גבי טבילת בעלי קריים, משום דבהני פשיטא להו שאין להם לשכוח זאת התקנה בדבר המצוי ורגיל תדיר בכל יום בכל בני אדם ולכך לא היה להם לשכוח. מ"ר:
טעה ולא הזכיר בזו ובזו מהו א"ל חוזר לראש. פירוש לתפלה, ואע"ג דפרישנא לעיל באידך פרקין דאם לא הזכיר גבורות גשמים ולא שאל בברכת השנים ולא אמרה בשומע תפלה שלא יחזור לברכת השנים כי אם לשומע תפלה כדאמר בירושלמי מ"מ הכא חוזר לראש לתפלה כיון שהוא שני דברים יש לו לחזור לתפלה, וצ"ע אם יש טעם פשוט, כי לפי הענין היה דומה שאין התלמוד שלנו סובר כשיטת הירושלמי: