אור ברסלב
תוספות הראש על גיטין פרק מי שאחזו › דף עו.

תוספות הראש על גיטין· רבינו אשר בן יחיאל

פרק מי שאחזו · דף עו.

דף עה.

מ"ש רישא ומ"ש סיפא, רישא נמי הרי לא נתקיים התנאי כלל דלגבי שימוש כל דהוא הוי רישא נמי כדמפ', ולמאי דפרישי' דלרבא נמי איירי רישא דמתני' דלא שמשתו כלל, א"כ לרבא נמי תיקשי מ"ש רישא ומ"ש סיפא, וי"ל דה"ק בשלמא לרבא רישא דלא פירש אימר לפי הצורך נתכוין והא לא איצטריך, אבל סיפא כיון דפירש שנים אע"פ שלא היה צריך לפרש אומר דלצעורה קא מכוין, אלא לרב אשי כיון דרישא נמי בסתם כמפרש יום א' דמי מ"ש רישא ומ"ש סיפא, ברישא נמי הוה לן למימר דלצעור' קא מכוין כיון דבה מפרש כיום א' דמי, וק' נהי דכמפרש יום א' דמי לענין הזמן מ"ל דאמרינן דבשביל הכי דלצעורה קא מכוין והלא כי היכי דלרב אשי הוי סתם כמפרש לגבי יום א' הכי נמי הוי לרבא סתם כמפרש לגבי שתי שנים, וכי היכי דאמרינן לרבא דלענין לצעורי לא הוי סתם כמפרש שתי שנים, ה"ה לרב אשי לגבי יום א', הילכך נראה פירש"י עיקר, והאי דנקט מת האב אגב מת הבן נקטיה, א"נ אגב דבעי למתנייה סיפא תנייה ברישא, ה"ר יעקב פקינון הביא ראיה לפרש"י מן הירושלמי דפרקין דפליגי בה אמוראי בפלוגתא דרבא ורב אשי דגר' התם א"ר בא בחייו והוא דשמשינהו כל צורכו, והוא שתניקו בל צרכו, לאחר מיתה אפי' לא שמשתו כל צורכו, ואפי' לא הניקתו כל צורכו אלא אפילו שמשתו שעה אחת ואפילו הניקתו שעה אחת, רשב"ל אומר וכו' לאחר מיתה אפי' לא שמשתו ואפי' לא הניקתו כלום, מתני' פליגי על רשב"ל, כמה היא מניקתו ב' שנים, ר' יהודא אומר י"ח חודש א"ר אבין בשכר מניקה שנו, פי' בזמן ההנקה פליגי והיינו כשינוייא דגמרא דידן, אלמא ר' בא כרבא, ורשב"ל כרב אשי, ולר' בא בעי שימוש כ"ע בחייו והיינו כפירש"י:

והוו להו שני כתובים וכו', ובפ' האומר פריך על ר' חנינא בן גמליאל מכל תנאי' הכתובים ולא משני דאדרבה משום הכי ניחא משום דהוו ב' כתובים, ההוא סוגיא כלישנא בתרא דהכא דגמרינן מינייהו: ע"ב.

ולאחר לא תנשא עד ל' יום, פי' אין הגט גט עד שיעבור מנגד פניה ל' יום, אלמא פניה ממש קאמר, דאי תשמיש למה צריך להמתין ל' יום אחרים הא כשהיה הולך ובא לא שמש עמה, והרי זה גט דקתני ע"כ ה"פ דלגט ישן אין חוששין שהרי לא נתייחד עמה, וי"ס דגר' ולגט ישן אין חוששין ול"ג ולאחר לא תנשא לאחר ל' יום, וי"ל דדייק תנא כוותיה דר' יוחנן משום דמשמע דאפי' נתייחד עמה לית כאן אלא חששא דגט ישן אבל בטל לגמרי לא הוי, ולרב הונא דמפרש פניך תשמיש וקתני מתני' הואיל ולא נתייחד עמה הרי זה גט הא נתייחד עמה הגט בטל דכיון דנתייחד עמה ודאי בא עליה ובטל הגט, ומיה' תימא אם יהיה ל' יום אחרים בלא תשמיש למה יתבטל הגט, דהא כל זמן שאעבור מנגד פניך ל' יום קאמר ולא קבע זמן לאותם ל' יום וכל ימיה קיימי בתנאי זה אף אם שהתה עמו כמה שנים ואח"כ מנע ממנה תשמיש ל' יום נתקיים התנאי והוי גט דכי האי גוונא קאמר ר' יוחנן דכי מלו תלתין יומין הוי גיטא, ונ"ל שיש לחלק דלרב הונא שתלה התנאי בתשמיש מסתמא כך היתה דעתו שאם יבוא עליה בתוך ל' יום שיתבטל התנאי ותהיה אשתו שאין דרך אדם לשמש עם אשתו ויהיה ביניהם תנאי גירושין, וכיוצא בזה אז"ל אל תחרוש על רעך רעה והוא יושב לבטח אתך זה הנושא אשה ובדעתו לגרשה:

וליחוש שמא פייס, פירש"י שמא נתייחד עמה, אע"ג דקתני הואיל ולא נתייחד עמה הרי זה גט, מ"מ פריך שפיר דנהי דלא ראינו שנתייחד עמה, מ"מ ניחוש שמא נתייחד עמה ולא ראינו שלא היו עדים מצויין אצלו תמיד, או א"ג פריך ולאחר לא תנשא עד ל' יום וליחוש באותם ל' יום שמא בא ופייס:

דהא איקיים ליה תנאיה אבל קודם לכן לא דגזרינן מת אטו לא מת:

תוכן העניינים

תוספות הראש על גיטין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה