אור ברסלב
תוספות הראש על גיטין פרק מי שאחזו › דף עב.

תוספות הראש על גיטין· רבינו אשר בן יחיאל

פרק מי שאחזו · דף עב.

דף עא.

נפיק מינה חורבה, הוה מצי לאשנויי כיון דאמר מר כשר ולא תעשה לא שכיח כדמשני בפ' התקבל, אלא דהדר היה פריך וניחוש דילמא אמר להו ואתם כתובו, ולפי שדקדק בה שם לא חש להאריך כאן וזו מוכיחה שהתקבל קודם מי שאחזו כגרסת הירושלמי:

תניא כותיה דרב אשי, בהך ברייתא לא שייך למידק בה כפו במתני' דנימא רישא ר"ם וסיפא ר' יוסי דהא קתני כתב סופר לשמה משמע שבלא שום ציווי נכתב ונחתם, וא"א לדקדק הא אם ציוה הבעל לשום אדם כשר דליכא מאן דמכשר בהאי, וע"כ צריך לפרשה בלשון לא מיבעי, לא מיבעי דלא אמר כתובו אלא אפי' אמר כתובו, ואפי' אמר תנו, ואפי' אמר אמרו אין כאן צד הכשר עד שיאמר לסופר כתוב ולעדים חתומו:

לאפוקי ממ"ד ר' יוסי מודה באומר אמרו, פסק ר"ח כר"א ולפי זה יש להכשיר חתם סופר ועד דלא נפיק מינה חורבה ולעיל בפ' התקבל דקדקנו בה ב"ה:

קולו לאפוקי מדרב כהנא אמר רב, מישמעו לא דייק אע"ג דישמעו משמע שמיעת קולו, אי לאו משום דקולו הוי משנה יתירא לא הוה ממעט ליה, דהשתא נמי לא הוי קולו דוקא, דהא בנשתתק מהניא הרכנת ראשו ולא ממעט אלא החרש דמסתבר טפי אע"פ שיודע לדבר מתוך הכתב ומשמע מדלא קא ממעט אלא דרב כהנא מיירי בחרש, משמע דפקח שכתב בכתב ידו מהני מידי דהוי אהרכנה דאלם, ומיהא אר"ת דבתוספתא קתני כהך ברייתא דמייתי הכא, ולא עוד אלא אפי' כתב בכתב ידו לסופר כתוב ולעדים חתומו אע"פ שכתבוהו וחתמוהו ונתנוהו לו פסול עד שיאמר לסופר וכו' אע"ג דבהרכנה מיירי אפשר דהרכנה עדיפא טפי משום דמראה בגופו, א"נ יש נשתתק דקאמר בענין אחר אקילו ביה משום תקנות עגונות, ונר' דדוקא לענין ציווי הבעל הוא דבעינן שידבר בפיו ושישמעו קולו אבל לענין שליחות האשה כל היכא דקים לן שהיא רוצה בדבר לא בעינן שמיעת קולה דגבי תן גט לאשתי בפ"ק אם היה זכות לאשה כמו לעבד לא היה יכול לחזור, ובסוף האשה שלום גבי מזכה גט לאשה במקום יבם אי לאו משום דזימנין מרחמא ליה הוה מצי לזכות לה בלא ידיעתה, הילכך יכולה האשה להרשות ולמנות שליח לקבלה במקום אחר ועדים כותבין וחותמין על פיה מינתה להיות שליח לקבלה אע"פ שאין השליח שומע קולה:

מהיום אפ מתי מעכשיו אם מתי, כתב ר"ת שיש לכתוב בגט של ש"מ מעכשיו דאי כתיב ביה מהיום ומאית בהאי יומא לא ידענא מה אדון ביה:

מהיום ולאחר מיתה גט ואינו גט, בפ' האומר פליגי רב ושמואל ור' יוחנן במעכשיו ולאחר ל' יום, ופריך מהכא לר' יוחנן דלית ליה לא תנאה ולא חזרה אלא שיורא הוא ור"ל מהיום יתחיל ולאחר מיתת יגמור ואין גט לאחר מיתת, ומשני דגזרינן הכא אטו מהיום אם ימות: ע"ב.

אלימא מהיום ורבנן וכו', וסיפא דקתני אין זה גט ואסירא לעלמא וליבם נמי אסירא, אלא מספקא ליה אי הלכה בע"פ, אע"ג דפריך ומי מספקא ליה אי א"ר יוסי בע"פ ולא בעינן למימר דרב הונא לא ס"ל דרבותי', היינו דבפי' דברי ר' יוסי לא בעי למימר דפליג עליה וכיון שהיו מקובלים שר' יוסי אומר אפי' בע"פ אבל במה שעשו מעשה כר' יוסי אפשר דרב הונא פליג עלייהו בהא, כנ"ל:

אמר רב הונא גיטו כמתנתו, ופירש"י ור"ח דאיירי בש"מ שנותן גט בסתם דאמדינן דעתיה שמחמת דאנת מיתה נתנו כמו במתנה, ויש לדקדק מכאן דהא דאמרינן בש"מ אם עומד חוזר היינו פי' אם עמד מסתמא חוזר והמתנה בטלה, מדדייק הכא ואי אמרת ואם עמד חוזר למה לי אומדנא הרי עמד, משמע מיד שעמד נתבטל הגט, ועוד ע"כ ה"פ דאי עד דאמר אני חוזר בי, למה לי עמד הא אמרינן כל שאלו עמד חוזר במתנתו, והכי הול"ל ש"מ שנתן מתנה אימתי שירצה יחזור והיינו טעמא דחזרת ש"ם היינו משום אומדן דעת ואנן סהדי דאינו רוצה שתחול מתנתו לכשיעמוד, והק' ר"ת על רש"י ור"ח אי רב הונא בסתם גט דש"מ איירי הוה ליה לפרושי ש"מ גיטו כמתנתו, ונ"ל דל"ק דרב הונא אמתניתין קאי, ועוד הקשה דתנאי דמתני' דמהיום אם ימות וכו' למה לי לאתנויי כיון דסתמא נמי אם עמד חוזר, וי"ל דחילוקי הלשונות אתא לאשמעינן, ועוד הק' בפ' איזהו נשך דאמרה ליה אי קיימת דידך אנא ואמרי' פטומי מילי, ואמאי הא ממילא אם עמד חוזר, ול"ק מידי דמסיק התם אליבא דהלכתא כרבא, ורבא לית ליה דרב הונא, וכן שמואל לית ליה מדאתקין בגיטא דש"מ אם ימות יהא גט, ועוד הק' מה פריך ממתני' לרב הונא, שאני מתני' דאתני אם ימות מחולי זה והרי מת מאותו חולי, מה ענין זה לש"מ הנותן גס סתם, ומיהו לפי הטעם שפי' משום דאמדינן דעתיה שרוצה שיתבטלו דבריו מיד כשיעמוד לא הורע כוחו במאי דאתני מחולי זה, ופי' ר"ת לא כתבתי כי אינו מחוור, וגם לפי פסק ההלכה אין נפקותא בחילוק הפי' דלית הלכתא כרב התא:

כיון דאמר תנו אע"ג דלא קנו מיניה, ותימא מה חידוש הוא זה עד השתא לא שמעינן דדברי ש"מ ככתובי' וכמסורים דמי, ותירץ הריב"ם דאתא לאשמעינן יוצא בקולר דפ' התקבל דכל היכא דמועיל כתובו לא בעי קנין, ור"ת מפ' דאתא לאשמעינן קאמר הכי:

תוכן העניינים

תוספות הראש על גיטין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה