אור ברסלב
תוספות הראש על גיטין פרק כל הגט › דף לא.

תוספות הראש על גיטין· רבינו אשר בן יחיאל

פרק כל הגט · דף לא.

דף ל.

כשם שתרומה גדולה ניטלת, מן התורה לא שייך להזכיר אומד בתרומה גדולה דהא חטה אחת פוטרת כל הכרי, אלא משום דבתרומת מעשר שייך אומד שיש לה קצבה מן התורה מעשר מן המעשר ובתרומה גדולה נמי יש לה שיעור מדרבנן נקט אומד וילפינן מתרומה גדולה אפילו במתכוין יכול להוסיף על השיעור, משא"כ במעשר דהמרבה מעשרותיו מאכיל טבלים:

ניטלה מאומד, מצוה לעשות באומד כדי שיתרום בעין יפה מתוך שירא לצמצם שלא יטול פחות כדתנן בפ' קמא דתרומות אין תורמין לא במדה ולא במשקל, ובתו' גרסינן מה תרומה גדולה אינה ניטלת אלא באומד, ובמחשבה, הכי מוגה בספר ר"ת, ויש לומר דבעל הבית אין לו רשות לעשות עין יפה בשל אחרים ואפי' יש לו רשות ירא לעשות כדי להסתלק מן התרעומות של לוי וכהן שלא יתרעמו עליו או זה או זה אם יטעה באומד:

המניח פירות לחיות מפריש עליהן בחזקת שהן קיימין, ותימא לי האיך יפריש שלא מן המוקף הא בעינן נגיעה ואם אבדו הא חזי ליה, י"ל כההיא דמעשר שני דתני התם דקנקנים שמלאים יין וסמוכין זה לזה עד שלא גפן תורם מאחת על הכל משגפן תורם מכל אחת ואחת:

ומשעת כניסת מים לבוסר, פירש"י כשהם כפול חלבן נקראים בוסר וכשהלחלוחית נכנסת וגדילה לתוכו שיכול לעצור מהם כל שהוא היינו כניסת מים, עוד פירש לשון אחר כשהם כותשים את הענבים כשהם בוסר ונותנים לתוכן מים ונעשה חומץ לטיבול, לשון א' נראה טפי כדתנן במס' שביעית הבוסר משהביא מים אוכל בהם פתו ויש שאין נזהרין בו על מגע עכו"ם שאין קרוי יין אלא מים, ור"ת אמר שאין לחקל לפי שאין אנו בקיאין עד מה קרוי יין, וכתב רבינו תם פעם אחת היו כל היינות של אותה שנה בוסר ולא נתבשלו יפה ואמר שאותה שנה ל"ה נהג יין נסך:

מעת לעת של בדיקה, בפ"ק דנדה דייק מאי טעמא דרבנן שנתנו שיעור לנדה מעת לעת ותימא הכא מאי טעמא, וי"ל דהא דדייק התם משום דאשה מרגשת בעצמה ומן הדין דיה שעתה ואי בעי רבנן למקנסה ליקנסה מפקידה לפקידה כהלל, אבל הכא מילתא דפשיטא הוא דסמכינן אחזקה דאוקי פירות בחזקתייהו והשתא הוא דאבדו והכא עביד הרחקה והתרומה ומעשר שמפריש צריך לתקן פעם אחרת כי שמא טבל הם: ע"ב.

לפני הזרע ובשעת הזרע, תימא דכל זה הוא זמן א' בלי הפסק, וי"ל דקודם זריעה קונין העולם שיהא מוכן להם בשעת הזרע, ובשעת הזרע היינו בסוף הזרע שכבר זרעו כל מה שקנו לפני הזרע וצריך לקנות מה שחסר לו:

לשותפין . פר"ח ור"ת לכי הא דאמרינן פ' המקבל הנהו בי תרי דעבוד עיסקא ואמר חד לחבריה תא ונפלוג וא"ל אידך נרויח טפי דינא הוא דמעכב והשתא עד הזמן הזה יכולים לעכב ואז ימכרו ויחלוקו:

א"ה היינו דכתיב ותך השמש, אהך קרא קאמר שלא בא לספר בכח גבורות סערתה אלא להעיד שנתחמם העולם מ"מ אמת הוא שרוח חזקה הוא מאד ובכל מקום מזכירו לתוקף כדכתיב ברוח קדים תשבר אניות תרשיש, ובימות הקיץ היא מביאה חום לעולם מתוך שנעצרות שאר הרוחות ואינם מתישות כח החום אבל בחורף מביאות הקור והקרח:

אנא לא צריכנא להו, פירש"י דר"נ בר יצחק חתניה דנשיאה הוה כדאמרינן בהעור והרוטב ור"ל דרב נחמן סתם שבתלמוד הוא חתניה דבי ריש גלותא היינו רב נחמן בר יצחק, וא"א לומר כן כדאמרינן פ' מי שהוציאוהו יתיב רב נחמן בר יצחק אחוריה דרבא ורבא קמיה דרב נחמן אלמא דרב נחמן לאו היינו רב נחמן בר יצחק, אלא רב נחמן סתם הוא רב נחמן בר יעקב, תדע דרב נחמן סתם חבירו של רב ששת הוא, ובירושלמי בדוכתי טובא איכא רב נחמן בר יעקב חבירו של רב ששת, וגם לא משתמע בשום דוכתא בש"ס שיאמר רב נחמן בר יעקב אלא כשיש אצלו רב נחמן בר יצחק או רב נחמן בר רב חסדא, אלא רב נחמן בר יעקב דשמעתין חתניה דבי ריש גלותא הוא, וחוי מכתפיה ליה בגוה רק' דדהבא, והא דקאמר רב נחמן בר יצחק אנא לא צריכנא להו עשיר היה ולא היה צריך להם:

שדיא נשוב, זהו שם של רוח דרומית כדפי' בערוך בערך אסתנא וז"ל לד' רוחות יש לה שמות רוח מזרחית שותא, רוח מערבית אוריא, רוח צפונית אסתנא, רוח דרומית שריא, ונ"ל שיש בו ט"ס אלא רוח מזרחית נקראת שריא ורוח דרומית שותא דהא מייתי הכא יבא קדים רוח:

הדרן עלך כל הגט:

תוכן העניינים

תוספות הראש על גיטין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה