אור ברסלב
תוספות הראש על גיטין פרק השולח גט › דף לג.

תוספות הראש על גיטין· רבינו אשר בן יחיאל

פרק השולח גט · דף לג.

דף לב.

ובי תרי לית להו קלא, ותימא וליתקן נ', וי"ל מפני תקנות עגונות דאית ליה נמי לר"י תקנת עגונות אלא כיון דס"ל בפני ב' אף תקנת ממזרים יש כאן, ור"ל נמי ס"ל תקנת ממזרים דהא לפני התקנה נמי אם בטלו בפני ב' לא הוי ביטולו ביטול וע"כ מפני תקנת ממזרים הוא:

ותלתא אית להו קלא, וכן משמע בפ' חזקת הבתים גבי מחאה דכל מילתא דמתאמרא באפי תלת ליה בה משום לישנא בישא, ותימ' במלוה ע"פ אפי' בפני כמה בני אדם לא טרפה ממשעבדי דלית לה קלא, וי"ל כמאן דאמר בפ' חזקת הבתים דמאן דיזיף בצינעה יזיף ומעלים בדבר מכל אדם משום דלא ליזלזו נכסים, והא דאמרינן הכא דבי תרי לית להו קלא וגכי מוכר שדהו בערים גובה מנכסים משועבדים, הכא בעינן גלוי מילתא טפי:

כל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש, לבך נהגו לומר בשעת קידושין כדת משה וישראל:

ואפקעוה רבנן לקידושין מיניה, הקשה רבינו שמואל א"כ יחפה על בת אחותו שזנתה וישלח לה גט ויבטלנו שלא בפני השליח ויהיו הקידושין מופקעין ונמצא שהיתה פנויה ונר' דל"ק דמה שהקפידו חכמים שלא יחפה ותקנו זמן היינו לפי שהיה מחפה עליה שלא כדין אבל הכא כדין מחפה עליה ומן התורה היא פטורה, ועוד הק' רשב"ם והיאך אשת איש נהרגת ע"י זנות דהא הויא התראת ספק שמא ישלח לה גט ויבטלנו, ועוד יכולים ממזרים ליטהר ומתוך כך היה מפרש רשב"ם דה"ק ואפקעינהו רבנן לקידושין מיניה כלומר חכמים היה מבטלים הקידושין אם היה מבטלו הלכך אנן סהדי שאין בלבו לבטלו שלא יהיו בעילותיו בעילת זנות, וק' לר"ת תינח נשואה ארוסה מאי איכא למימר אלא ודאי כה"ג לאו התראת ספק היא דאזלינן בתר רובא ורוב אין מגרשין נשותיהם וגם המגרשים אינה מבטלים הגט, ועוד דאוקמה אחזקתה כמות שהיא עכשיו נשואה, דאלת"ה הרי נזיר שהיה שותה יין ומטמא למתים אמאי לוקה כשא"ל אל תשתה וחייב על כל א' וא' שמא ישאל על נזירותו והויא התראת ספק, ומה שהקשה א"כ יחפה על בת אחותו ויכולים ממזרים ליטהר אי ידעינן שלכך מתכוין לא פקעי קידושין מיניה כי לתקנה עשו חכמים ולא לתקלה אבל אם ברור לנו שלא נתכוון לא חיישינן אם יכולים ליטהר:

יכול לבטל זה שלא בפני זה, פירש"י אפי' לכתחלה דאי דוקא בדיעבד הוא דיכול לבטל א"כ מנין לבעל הש"ס דטעמא דר' משום דקסבר עדות שבטלה מקצתה לא בטלה כולה, אפי' יסבור דבטלה כולה יכול ליסבור דבטל בדיעבד דהא לעיל קאמר דבטלו מבוטל אע"פ שיכול לבוא לידי קלקול ממזרות, ותימא לבעל הש"ס מנין לו כן הא איכא למימר דדוקא בדיעבד קאמר דבטלו מבוטל כדקאמר לעיל, ומלישנא דיכול נמי ליכא למשמע מינה דבטל כדמוכח בב"מ פ' הזהב דקאמר התם מתנה זו אני נותן לך יכול לחזור בו ופריך יכול פשיטא אלא מותר לחזור בו, וי"ל הא דידע ש"ס דלכתחלה שרי היינו משום דאי ס"ל לר' עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה לא היה ביטול זה שלא בפני זה מועיל אפי' בדיעבד דהא משמע לישנא דמילתא דר' דאפילו בפני א' מהם יכול לבטל אפי' יחידי ואין עמו לא א' מחביריו ולא אדם אחר אע"ג דאין דבר שבערוה פחות מב' כיון שלשליח עצמו אומר שמבטלו יכול להיות שהוא מבוטל, וא"נ לא מהני אלא בפני ב' מ"מ הב' מן העשרה אומר ר' שיכול לבטל כל א' בפ"ע ואי הוה סבר דעדות שבטלה מקצתה בטלה כולה ביטול זה לא היה לו להועיל אפי' בדיעבד דביטול בפני אחד אין לו קול כלל דעד כאן לא קאמר ר' בטלו מבוטל אלא מבטל בפני ב' ביחד לרב נחמן אבל בפני ב' כל א' בפ"ע כיון דבכה"ג לא מיקרי ב' ב"ד לא מהני ביטול משום דלית ליה קלא כולי האי ואיכא למיחש טפי לממזר, ועי"ל דאע"ג דבטלו בב"ד אומר ר' דבטלו מבוטל זהו שלא יבוא כ"כ לידי ממזרות שאם יודע הביטולים לשליח קודם נתינת הגט לא יתננו ואם יודיע הביטול לאשה לא תנשא, אבל הכא אפי' כשידעו הי' וגם האשה שבטל הבעל מקצת מן העשרה פעמים שיטעו ויהיו סבורים שהאחרים לא נתבטלו ותנשא ע"י גיטם הילכך אי ס"ל עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה אפי' בדיעבד אין ביטולו ביטול, ומהני תרי טעמי ניחא לקמן אפי' למאן דמוקי פלוגתייהו בעדות שבטלה מקצתה מה שמסתפק הש"ס לקמן הי ר' חי רשב"ג דאפי' אי קי"ל כר' בביטול ב"ד שלא בפני אשה ושליח שהוא מבוטל, בזה שלא בפני זה דגבי ר' מצינן שפיר לפסוק כרשב"ג דאפי' ר' דאית ליה דשלא בפני השליח דבטלו מבוטל אי הוה סבר דעדות שבטלה מקצתה בטלה כולה הוה מודה באומר בי' שאם בטל זה שלא בפני זה אם בטלו אינו מבוטל:

תוכן העניינים

תוספות הראש על גיטין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה