תוספות הראש על גיטין· רבינו אשר בן יחיאל
פרק המביא קמא · דף יג:
קסבר דרב הונא אמר רב לא שנא מלוה לא שנא פקדון, תימא אכתי תיקשי לן רב גופיה לוקמא למתני' משום מעמד שלשתן ואפי' אין צבורין וכ"ת דלא משמע ליה לרב לישנא דמתני' משום מעמד שלשתן, האי טעמא הל"ל לרב פפא דלהכי לא קאמר כרב זביד, י"ל אע"ג דלרב לא משמע ליה לישנא דמתני' במעמד שלשתן אליבא דרב פפא, מ"מ רב פפא בא ליתן טעם דאפי' רב וניר דס"ל דלישנא דמתני' משמע במעמד שלשתן, מ"מ דברי רב דמוקי למתני' בצבורין לא מצית לפרושי במעמד שלשתן דאפי' במלוה נמי:
מדקתני תנו, ואין לומר דלהכי תני תנו משום דקמ"ל דאפ"ה אין כופין את היורשים לשחררו כר"מ דאמר בירושלמי האומר תנו לאו כאומר שחררו דמי ואין כופין את היורשים לשחרר משום מצוה לקיים ד"ה, חדא דלא נחית מתני' לאשמעינן בכפיית היורשים, ועוד מסתמא מתני ס"ל כרבנן דירושלמי דאומר תנו כאומר שחררו דמי:
הקנה לנולדים דלא הוו בשעת מתן מעות ה"נ דלא קנו, ה"פ הקנה לנולדים במעמד שלשתן לאותם שלא נולדו עדיין בשעת מתן מעות ה"נ לדבריך דלא קנו ובמעמד שלשתן משמע כל מי שישנו עתה בעולם, משמע אע"פ שלא היה בעולם בשעת מתן מעות, ולספרים דגרסי ה"נ דקנו ה"פ אם הקנה בשעת מתן מעות לאותם שיולדו אח"כ ה"נ דקנו פשיטא דלא קנו דאפי' ר"מ וכו' א"כ טעם זה אינו מספיק לאותם שנולדו אח"כ ואין חילוק בגרסאות כי פירושם שוה:
לדבר שלא בא לעולם מי אמר, וא"ת מהיכן שמעינן לר"מ דאדם מקנה דבר שלא בא לעולם היינו מההיא דקתני לאחר שתתגיירי לאחר שתשתחררי שהאשה מקנה עצמה לבעל קודם שתתגייר ושתשתחרר דהיינו דבר שלא בא לעולם קודם שנעשית ישראלית ועדיין לא שייכי בה קדושין, מההיא גופה שמעינן דאדם מקנה לדבר שלא בא לעולם, דהיינו לאחר שאתגייר או שאשתחרר, וי"ל דיש לחלק בין נולדים דליתנהו כלל בעולם, בין עכו"ם ועבד דאיתנהו בעולם אלא שמחוסרים גירות או שחרור, ואע"ג דלענין דבר שלא בא לעולם לא מפלגינן אלא ילפינן דאדם מקנה לר"מ פירות דקל ואעפ"י שלא בא לעולם כלל, היינו משום דאשכח' דקאי בשיטתי' דר' אלעזר בן יעקב דאמר דהויא תרומה כשאומר פירות ערוגה זו מחוברים יהו תרומה על פירות ערוגה זו תלושים לכשיביאו שליש ויתלשו, הכא משמע דאדם מקנה דבר טפי מלדבר, ורב נחמן אית ליה איפכא דאמ' בפ' האשה רבה גבי פירות דקל אם משבאו לעולם יכול לחזור בו דאין אדם מקנה וכו', ובפ' מי שמת קאמר המזכה לעובר לא קנה דלא חשיב לעובר כבא לעולם, אפ"ה אמר לכשתלד קנה דאדם מקנה לדבר שלא בא לעולם, נ"ל דהא דפרכינן הכא היינו במילתא דרב הונא דקיימי עלה ושמעי' דסברתו הפוכה מדרב נחמן דאית ליה דאדם מקנה דבר טפי מלדבר דקסבר בפ' מי שמת לכשתלד נמי לא קנה, וכהאשה רבה פליג רב הונא על רב נחמן גבי פירות דקל ואמר משבאו לעולם אינו יכול לחזור בו וכן בריש מי שמת דדייקינן כמו בשמעתין אמילתא דרב הונא קאי התם, ובפ' יש נוחלין גבי יירתון תנן או יסכון תנן תדייק כה"ג אע"ג דלא איירי רב הונא התם, מ"מ אליבא דרב הונא פריך: