אור ברסלב
תוספות הראש על גיטין פרק המביא קמא › דף יא.

תוספות הראש על גיטין· רבינו אשר בן יחיאל

פרק המביא קמא · דף יא.

דף י:

כגון הורמיז, הורמין בנו"ן גרס ר"ת דישראל לא מסקי הכי דהא לשום גנאי הוא שם שד הוא, אבל הורמיז בזיי"ן הוא לשבח, וכן בפ' א' דיני ממונות מפלגא ולעיל דהורמיז ומפלגא ולתחת דהורמין, פי' מחצין ולמטה של השר הא' בזיי"ן והב' בנו"ן, ורש"י גרס התם שניהם בזיי"ן אלא שבשני גרס דאהורמיז באל"ף:

אבודיינא, גרס הכל שם אחד, ולא גרס אבו דיינא שתי תיבות דמה לו להזכיר שהוא דיין, ועוד דאבו שם ישראל הוא כדאיתא בסוף השוכר את הפועלים אבו אפקיד כיתנא בירוניא:

שיבתאי גרס ולא גרסי' שבתי דהוא שם ישראל בכמה מקומות אבל שיבתאי לשון שבתא דהוא רוח ששורה על הידים קודם נטילה כדאמרי' בפ' כל הבשר ובפ"ב דיומא:

באטי, גרס ולא גרסי' בטי דבטי שם ישראל הוא כדאמרינן בפ"ק דקידושין בטי ברמות רוחיה לא שקיל גיטא דחירותא שהיה עבד והיה מחזיק עצמו ישראל, ובשילהי מס' בטי לא יהודאה רב יהודה יהודאה:

לפלוג וליתני בדידה, תימא אדפריך ליה לפלוג בדידה תיקשי הוא גופא למה בהדיוט פסולים כיון דאיכא שמות מובהקים ואיכא עידי מסירה, וי"ל דבהדיוט גזר גיטי נשים אטו שאר שטרות דאין להכשיר בהדיוט בעידי מסירה דילמא אתי להכשירם בלא עידי מסירה כמו בערכאות דכשרים בלא עידי מסירה, אע"ג דלקמן אפי' רבנן דפליגי עליה דר"ע ופסלי שאר שטרות בעידי מסירה מכשירי בגיטי נשים בעידי מסירה ובשמות מובהקים ולא גזרינן אטו שאר שטרות, מ"מ לא היה יכולה תלמוד קושיא מזה דדילמא מסתבר ליה לתנא דמתני' למגזר:

אבל שמות שאינם מובהקין נעשה כמי שנעשו בהדיוט ופסולין, פי' בשאר שטרות שנעשו בהדיוט דפסולים אפי' בשמות מובהקים ואפי' בעידי מסירה כדפריך טעמא משום דחזו ומכשרי בערכאות בלא עידי מסירה ואי הוו חזו שום הכשר בהדיוט אפי' בעידי מסירה אתי למיטעי ולומר שאין חילוק בין ערכאות להדיוט דכשרי' בכל מקום בלא עידי מסירה:

לא נחלקו ר"ע וחכמים על כל השטרות וכו', אע"פ שחותמיהם עכו"ם כשרים האי כדיניה והאי כדיניה שאר שטרות בכל ענין, גיטי נשים ושחרורי עבדים בעידי מסירה ושמות מובהקים, לא נחלקו אלא בזמן שנעשו בהדיוט פי' ובשמות מובהקים שר' עקיבא מכשיר בעידי מסירה ולא חש לההוא גזירה דפ"ל שיבוא להטעות ולהכשיר בלא עידי מסירה, וחכמים פוסלים חוץ מגיטי נשים ושחרורי עבדים, דבשאר שטרות דמכשרי בערכאות של עכו"ם בלא עידי מסירה שייך למגזר בהדיוט כדפרישית דאפילו בערכאות לא מתכשרי אלא בעידי מסירה ליכא למגזר מידי:

רשב"ג אומר אף אלו כשרין, משמע דסבר כר"א דאמר עידי מסירה כרתי, והק' ה"ר אפרים גבי הבא לידון בשטר ובחזקה משמע דסבר רשב"ג עידי חתימה כרתי, וי"ל דדילמא סבר לה כר' אלעזר בגיטין ולא בשטרות כי הני אמוראי דלקמן בפ' בתרא:

במקום שישראל אין חותמין נמי לגזור וכו' ואע"ג דכעין נזירה לגזירה הוא מ"מ מסתבר ליה למקשן כיון דחיישינן כולי האי להאי נמי חוה לן למיחש:

האי שטרא פרסאה, פירש"י וחתמו פרסיים הדיוטות עליו, ול"נ לי דהא רבנן פסלו בשטרות שנעשו בהדיוט ואפי' בעידי מסירה, אלא הכא מיירי דחתמו עליה עידי ערכאות וקמ"ל אע"ג דמסריה נהלי' באנפי סהדי ישראל לא מגבינן ביה ממשעבדי ורש"י פי' לטעמיה כמו שפי' לעיל לא הוזכרו לפסול אלא בזמן שנעשו בהדיוט דלא קפדי לאורועי נפשיה משמע דלא פסול אלא דומיא דערכאות בלא עידי מסירה:

והא בעינן כתב שאינו יכול להזדייף, לר"א פריך דאמר לקמן בפ' בתרא לא הכשיר ר"א בשאר שטרות על גבי דכו שיכול להזדייף אלא בגיטין דוקא:

בדאפיצן, משמע אי לא אפיץ יכול להזדייף, תימה האיך אנו כותבים שטרות בקליפים שלנו דלא אפיץ, וקשה נמי האיך אנו כותבים ס"ת, ומגילה, דמגילה פסולה אדפתרא כדקאמר בפ"ק דמגילה ודפתרא הוא דקמיח ומליח ולא אפיץ כדקאמר לקמן בסוף פ"ב וס"ת אדפתרא פסולה דהא מגילה פסולה משום דנקר' ספר וכ"ש ס"ת, ועוד תנן בפ"ב דסוטה גבי פרש' סוטה אין כותבין לא על הלוח ולא על הדפתרא אלא על המגילה שנא' בספר וכ"ש ס"ת, ועוד תנן במס' סופרים אין כותבין לא על הדפתרא ולא על נייר מחוק, ואומר ר"ת דעיבוד סיד שלנו כעיבוד עפצים שלהם דהא קמן דקליפין שלנו אינן יכולין להזדייף, ולקמן בפ"ב אמרינן כתבו כמי טריא ועפצא כשר ומוקי לה בדלא עפיץ שמע מינה שיש קלף שכשר לכתוב בו את הגט אע"ג דלא עפיץ, ועוד אמרי' נתן לה נייר חלק ואמר לה הרי זה גיטך מגורשת חיישינן שמא במי מילין כתבו והיינו בדלא עפיץ דאי עפיץ הא אמרינן אין מי מילין על גבי מי מילין ומיהו אין ראי' כ"כ מהנך דאיכא לאוקמיה כר"א דאמר עדי מסירה כרתי, ומייתי ר"ת ראי' דאשכחן דס"ת כשר בדלא אפיץ בפ' הקומץ דבה גבי קרע הבא בשני שיטין דמשני הא דאפיץ הא דלא אפיץ אלמא דכותבין ס"ת בדלא אפיץ, והר' יחיאל היה דוחה ראי' זו והיה מפ' הא בדאפיץ פי' שהקרע מתחבר יפה אז יתפור אפי' בג' שיטין כמו כוורת אפוצה בפי' דאהלות:

והא בעינא שיחזור מענינו של שטר בשיטה אחרונה, יש להסתפק אם לא מהדר אם כל השטר פסול ופריך הכא מכל השטר, או שיטה אחרונה דוקא פסולה ולא פריך הכא אלא משיטה אחרונה:

אי הכי אפי' ממשעבדי נמי, כר"א דאמר עדי מסירה כרתי ואע"ג דליכא חתימה נכי ממשעבדי כדפיר' לעיל בריש פרקין ומיהו אין ראי' מכאן דסד"א כיון דחתימי עליה עכו"ם אית ליה קלא, ומתוך לשון פירש"י משמע דבעדי מסירה בלא עדי חתימה לא גבי בשום שטר ממשעבדי:

תוכן העניינים

תוספות הראש על גיטין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה