אור ברסלב
תוספות הראש על גיטין פרק המביא בתרא › דף כג.

תוספות הראש על גיטין· רבינו אשר בן יחיאל

פרק המביא בתרא · דף כג.

דף כב.

בשגדול עומד על גביו, וא"ת הא תנן בריש חולין וכולן ששחטו ואחרים רואים אותם שחיטתן כשרה וקאמר בגמרא מאן תנא דלא בעי כוונה בשחיטה ר' נתן הוא ובשמעתא קמייתא דחולין קרי לאחרים רואים אותם גדול עומד על גביו אלמא משמע דאפ"ה לא חשיבי בעי כיונה, וי"ל דגדול עומד על גביו דהכא היינו שמודיעים ומלמדים להם ומזהירים אותם לכתוב לשמה, אבל התם אחרים רואים בעלמא קאמר:

והתניא נכרי פסול, והא דלא משני דמיירי בשאין ישראל עומד על גביו, משום דמשמע ליה דמסתמא איירי בעומד על גביו דומיא דחרש שוטה וקטן דמתני', ועי"ל דסוגיא זו אליבא דר"מ דלא בעי כתיבה לשמה מדאורייתא וס"ד דלר"מ בעי' מדרבנן כתיבה לשמה דגזרינן אטו חתימה כמו במחובר, אבל ר"א דבעי מדאורייתא כתיבה לשמה אפשר דפסל בכולהו אפילו בגדול עומד על גביו משום דבעי' שליחות והני לאו בני שליחות נינהו אבל ר"ס דלא בעי כתיבה אלא מדרבנן מכשיר בגדול עומד על גביו, ופריך רב נחמן מברייתא דקתני נכרי פסיל ומשמע ליה דאתיא אפי' כר"מ מדלא נקט לפסולה אלא נכרי הדר א"ר נחמן וכו' מכלל דלענין כתיבה כשר ולא בעי כתיבה לשמה אפי' מדרבנן וברייתא דקתני נכרי פסול ר"א ולרבותא נקט נכרי אע"פ שהוא ונכתב על הגליון, שורה זה מצאתי מחוקה) בכל ענין אבל חרש שוטה וקטן כשרים בגדול עומד על גביו, וכן מוכח כדפריש' דס"ד דאפי' לר"מ בעי' מדרבנן כתיבה לשמה דהא אוקימנא מתני' כר"מ ואפ"ה פריך והא ודאי נכרי אדעת' דנפשיה קא עביד, משמע דהוה פשיט ליה ר"ש כתיבה שלא לשמה אטו חתימה, וה"ק דס"ד דלר"מ פסול כתיבה שלא לשמה ומחמיר בכתיבה מפי, ולעיל בריש מכילתין פירשתי איפכא, וי"ל דסברי' השתא כמ"ד לעיל והוא ששייר מקום התורף:

נכרי אדעתיה דנפשיה קא עביד, תימא דבפ' אין מעמידין בעי ר' יהודה מילה לשמה ואפ"ה קאמר ימול ארמאי ולא ימול כותי ולא אמרי' לדעתיה דנפשיה קא עביד, וי"ל דהא דאמרינן לדעתיה דנפשיה קא עביד היינו שעושה הדבר בסתם וגבי גט סתמא לא לשמה קאי כדאמרינן בריש זבחים משום דסתם זבחים לשמן עומדין:

אימא שחתם שלא לשמה, תימא אמאי דחוק לתרוצא כר"מ והא ע"כ בסיפא דמתני' אתיא כר"א, וי"ל דמ"מ מה שיכול לישב כר"מ ניחא ליה לאוקמיה כוותיה משום דקי"ל סתם מתני' כר"מ, ותימ' והא קתני כיצד שמע קול סופרים מקרין ומפ' בגמרא בסופרים העשויים להתלמד אלמא בכתיבה איירי, וי"ל דדרך סופרים לכתוב ולחתום גט כדי להתלמד:

והוא ששייר מקום התורף, ומתני' ר"א הוא, ותימ' אמאי לא גזרינן טופס אטו תורף כדגזרינן במחובר, ותי' הריב"ם דה"נ גזרינן והכל כשרין היינו בדיעבד כדאמרינן בריש חולין איכא הכל לכתחלה ואיכא הכל דיעבד, ה"נ חרש שוטה וקטן אין להם דעת לכתוב אם לא שיאמר לו פיקח לכתוב וליכא למיגזר אלא היכא שהסופר בעצמו כותב משום דטריד אבל כשאדם מצוה לכתוב לא טריד וליכא למיגזר כנ"ל:

נכרי נמי דלאו בר היתירא הוא, ה"מ למימר משום דבעי שלוחכם בני ברית אלא ניחא ליה למימר טעמא דשייך אף בעבד:

ממי נוטלו וממי נותנו, מכאן היה משמע שצריך שיכיר השליח שזהו הבעל וזו היא אשתו, ויש לחלק דדוקא בסומא שיכול להטעותו ולומר שהוא הבעל יש לחוש שמא יטעוהו:

הוא הדין אע"ג דלא חזר ונתפתח, וא"ת והא אמרינן ביש נוחלין היה יודע לו בעדות עד שלא נסתמא ונסתמא פסול לעדות, וי"ל דשאני עדות זה דהקילו חכמים דאפי' אשה עצמה נאמנת להביא גיטה: ע"ב.

אין העבד נעשה שליח וכו', וא"ת וליתני נמי מתני' עבד וכ"ש נכרי, ואר"ת דנקט נכרי משום דבעי למינקט נכרי ונתגייר פסול אעפ"י שבאותה שעה היה דעתו להתגייר ובידו להתגייר יותר ממה שביד העבד להשתחרר:

הנכרי והכותי שתרמו תרומתן תרומה, פירש"י דקסבר אין קנין, ונר' דאפי' למ"ד יש קנין משכחת לה שגדלה שליש ביד הישראל ואח"כ קנה הנכרי ולא מפטר מטעם לוקח דתבואת זרעך קרינא ביה כיון שגדלה הרבה ביד עכו"ם, א"ג זרעה העכו"ם ומכרה לישראל וגדלה שליש בידו וחזר העכו"ם וקנאה ממנו:

תרומתו תרומה, וא"ת והא אמרינן בזבחים בפ' כ"ש ובפ"ק דתמורה דקדשי עכו"ם אין בהם מעילה ומפרש טעמא משום דילפינן חטא חטא מתרומה ובתרומה כתיב בני ישראל ולא עכו"ם, וי"ל דההוא אתיא כר"ש ופליג בסיפא דהך מתני':

נעשה כמי שקנה לה אחד מאבריה, קשה דהא אמר בפ"ק דמה שהעבד קונה את עצמו בשטר בקבלתו היינו משום דגיטו וידו באים כא', ונכי אשה המגרש נמי אמרינן הכי לקמן בריש הזורק אמו ידה מי לא קני' ליה לבעל אלא נימה וידה באים כאחר, וא"כ אם היתה מעובר' איך זכתה לו אפי' יהא העובר ירך אמו כיון דאכתי ידה לרבת, ואפי' שחרר כל אבריה חוץ מידה לא תזכה על ידה, ובירושלמי פריך כה"ג גבי משחרר חצי עבדו ומשני כשיזכה לו על ידי אחר, וכן נמי יש לפרש הכא דכיון דשבר ירך אמו הוא זכתה לו בשחרור ע"י אחר כאלו היה משחרר א' מאיבריה:

אדרבה איפכא מסתברא, ורב יוסף סבר דמ"מ יכולין לקלקלה ע"י שיביא הבעל עדים וראיה שלא שלח לה הגט:

תוכן העניינים

תוספות הראש על גיטין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה