אור ברסלב
תוספות הראש על גיטין פרק המביא בתרא › דף יז.

תוספות הראש על גיטין· רבינו אשר בן יחיאל

פרק המביא בתרא · דף יז.

דף טז:

הא מקמי דאתי חבראי לבבל, פי' רש"י פרסי, נחסר מכאן:

אמר ליה רבי אסי אלא מעתה רישא דקתני, דר' אסי אינה אלא במאי דפליגי בההוא דלעיל, אלא שהתלמוד לא רצה להאריך בכאן:

מתני'.

נכתב ביום ונחתם בלילה פסול, דהו"ל מוקדם, ובגמרא מפרש טעמא דר"י משום בת אחותו ולר"ל משום פירות דאם מכר הבעל ללקוחות לאחר הכתיבה מוציאה האשה הפירות שלא כדין כל זמן שלא נחתם:

ור' שמעון מכשיר, דקסבר משעת כתיבה אין לבעל פירות, וא"ת לדידיה נמי מיפסיל דכי אתי בלילה קמי עדים לחתום שמא בלילה נכתב וכתב בו זמן של היום ועשו הוא ואשתו קנוניא על הלקוחות ובפ"ק דב"מ חיישינן להכי גבי מצא שובר דחיישינן כתבה האשה שובר ליתן בניסן, ולא נתנה עד תשרי, וי"ל דהכא ליכא למיחש דלעולם אין העדים חותמים כשרואים הזמן מוקדם, אא"כ יודעים שביום הזמן נכתב:

גמר'.

מפני מה תקנו זמן בגיטין, וא"ת אמאי לא קאמר משום מזונות כדי שתוכל להוציא מן הבעל מה שלוותה ואכלה למזונות קודם זמן הכתיבה ולא יוכל לומר קודם לכן גרשתיה, וי"ל דבלא"ה אשה נאמנת על כך ואי בעי תטמין את גיטה ולא ידעו שהיא גרושה כלל ולא תראנו עד שתהא צריכה להנשא, ואם יביא הבעל עדי מסירה לא תפסיד האשה שידעו העדים מתי נמסר, אע"ג דבעל שאמר גרשתי את אשתי נאמן, ה"מ מכאן ולהבא אבל למפרע לא כדאיתא בפ' יש נוחלין, ואפי' מכאן ולהבא לא מצינו שיהא נאמו אם האשה מכחישתו:

משום בת אחותו, ולא אמרינן אוקמא בחזקת א"א והשתא היא דאגרשה, ובזמן הזה נמי דליכא למיחש לחפוי פסלינן נט בלא זמן כדתנן נ' גיטין פסולין וכו' דאיכא למיחש שמא יחפה על בניה שהם ממזרי', א"נ שלא תיאסר עליו אם זנתה קודם גירושין אבל לאחר גירושין מותרת לחזור לו כדאי' בפ"ב דסוטה:

ר"ל אמר משום פירות, כדי שתדע האשה מתי נכתב ונחתם ולא תפסיד הפירות דפעמים שנכתב בניסן ואינו נותנו עד תשרי והיא לא תדע מתי נכתב, וא"ת גט מאוחר יהא פסול מהאי טעמא ובגט פשוט מוכח דכשר דקתני גט מקושר שעדיו מתוכו כשר מפני שיכול לעשותו פשוט, וכשהוא פשוט הרי נעשה מאוחר דבמקושר אמרינן מלך שנה ימנו לו שתים, ועכשיו ימנו לו כדין פשוט שלא היה מקושר מתחלתו, וי"ל דבמאוחר אין לבעל דין פירות משעת חתימה אלא משעת הזמן דאינו ראוי לגרש בו עכשיו דאין זה כריתות ואפילו נתנה לה לאלתר אין הגירושין חלין עד שעת הזמן, וא"ת לר"ש דמכשר נכתב ביום ונחתם בלילה ולקמן דמכשרינן אפי' לרבנן נכתב ביום ונחתם בלילה כשעסוקים באותו ענין לפי שיש לו קול משעת הכתיבה כיון שהעדים מזומנים שם לחתום ומפסיד הגט כאילו נחתם, ומ"ש מגט מאוחר דאינו מפסיד כיון שאינו ראוי לגרש בו, וה"נ כ"ז שלא נחתם אינו ראוי לגרש בו וי"ל הרי ראוי לגרש בו ע"י עדי המסירה דר"ש סבר כר"א דאמר עדי מסירה כרתי כדאמרי' בפ"ק, וא"ת א"כ (אפי') לרבנן אפי' אין עסוקים באותו ענין נמי יפסיד הפירות משעת כתיבה כיון שראוי לגרש בו בעידי מסירה, וי"ל דלרבנן בעי תרתי שיהא ראוי לגרש בו ויהא לו קול אע"פ שיש לו קול אין ראוי לגרש בו, והיכא דאין עסוקים באותו ענין אע"ג דראוי לגרש בו אין לו קול:

תוכן העניינים

תוספות הראש על גיטין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה