אור ברסלב
תולדות החסידות י. הנכרים ועלילותיהם › 5. האיך שנשמותיהם של קדושים באו וספרו להבעש''ט מגודל היסורין שסבלו

תולדות החסידות

י. הנכרים ועלילותיהם · 5. האיך שנשמותיהם של קדושים באו וספרו להבעש''ט מגודל היסורין שסבלו

4. מעשה בעלילת דם בעיר זאסלב

על קידוש שמו יתברך.

מעשה שהייתה עלילה בק"ק פאוולוטש וברח הרב דק"ק קורוסטישוב, ר' דוד, ורצה לברוח עד

מדינת וולאחיא, כי כל האנשים החשובים שבסביבתם היו מתפחדים שלא יעלילו גם עליהם.

וכשבא ר' דוד לק"ק מזיבוז עיכבהו הבעש"ט, וכמה פעמים אמר הבעש"ט שינצלו. אחר כך,

כשנהרגו, באה איגרת לר' דוד, איך שעשו להם עינויים קשים ומרים לכל אחד ואחד. בא עם

האיגרת אל הבעש"ט, ונתעצב הבעש"ט מאוד. ואותו יום היה ערב שבת קודש, והלך למקווה

ובכה מאוד והתפלל תפילת מנחה במרירות גדולה, עד שאנשי סגולתו לא יכלו להרים ראש.

אמרו: - אפשר כשיתחיל לקבל שבת יקבל מתוך שמחה. - והוא התפלל קבלת שבת וערבית

גם כן במרירות לב, וקידש על היין בבכי, ונטל ידיו וישב אל השולחן, והלך אל החדר לישון שם

והשתטח על הקרקע ושכב עד בוש. ובני ביתו והאורחים היו ממתינים עד שהתחילו הנרות

לכבות. הלכה אשתו ואמרה לו: - הנרות יכבו מהרה, והאורחים ממתינים. - אמר לה: יאכלו

ויברכו ברכת המזון וילכו. - הלכה אשתו גם כן לחדר שהיה הבעש"ט שם ושכבה במיטתה.

והבעש"ט היה שוכב כל הזמן על הקרקע בפישוט ידים ורגלים. עמד ר' דוד אצל הפתח לראות

מה יהיה הסוף. נתייגע לעמוד ולקח ספסל וישב אצל הפתח.

כמו בחצי הלילה שמע שאמר לאשתו: "תכסי פניך". וכרגע היה אור בחדר והיה מאיר דרך

סדקים.

ואמר: "ברוך הבא, ר' עקיבא!" וגם לשאר קדושים, שאינו יודע שמם, אמר "ברוך הבא!"

ור' דוד הכיר את ר' עקיבא בקולו.

אמר הבעש"ט לקדושים: "אני גוזר עליכם שתלכו להתנקם מן הצורר המקטרג, שקורין

שטריגאטר."

ענו הקדושים ואמרו: "אל יצא דבר זה מפיו עוד, ומה שדבר יבוטל, כי אינו יודע רום מעלתו מכוחו,

כי כאשר רום מעלתו בלבל שבת נעשה רעש גדול בגן עדן, והיו בורחים מכל היכלות מפני חרב.

וכשבאנו אל היכל עליון מזה ברחו גם שם, ולא ידעו מפני מה. עד שבאנו למקום גבוה, שהם

יודעים, וצעקו עלינו: "מהרי ולכו להשקיט דמעות הבעש"ט".

ונספר לרום מעלתו, שכן הייסורין שיש לאדם בחיים הם כקליפות השום נגד הייסורין שסבלנו על

קידוש שמו יתברך ויתרומם. והיצר הרע עושה את שלו, ובלבל את מחשבתנו כחוט השערה, ואף

על פי שדחינו אותו בשתי ידים, מכל מקום הוכרחנו לסבול חצי שעה גיהינום. ואחר כך נכנסנו לגן

עדן. והתחלנו לטעון שרוצים אנחנו לנקום משונאנו, והשיבו לנו: "עדיין שעתו קיימת. ואם תרצו

לנקום, צריכין אתם לקבל על עצמכם גלגול". ואמרנו: "תהילה לאל שמסרנו עצמנו על קידוש השם

והוצרכנו לסבול צער גיהינום, שכל הייסורין הם כקליפות השום נגד אותו חצי שעה גיהינום. ומה

יהיה אם נתגלגל שוב בזה העולם? ושמא נקלקל ח"ו ולא יהיה לנו תקנה? על כן טוב לנו שלא

לעשות נקמה ולא להתגלגל"... על כן בקשנו מרוב מעלתו שיבטל הדבר שאמר."

שאל הבעש"ט אותם: "מפני מה הטעו אותי מן השמים, ולא גילו לי שמוכרחים אתם להיות

קדושים?"

השיבו לו: "אם היה רום מעלתו יודע מזה אזי היה מרבה בתפילות ומבטל הגזירה, והיה ח"ו צרה

גדולה מזה. על כן לא הודיעו לרום מעלתו."

תוכן העניינים

תולדות החסידות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה